סוף אחר לנאמנים – סדרת מפוצלים

נאמנים
מקור : ורוניקה רות
עריכה : אניטה י.

פרק חמישים
טריס
עד עמודים 375 – 378 שורה 5 הכל אותו הדבר בדיוק , וזה ההמשך , איך שאני שיניתי אותו.

"לא באתי לכאן כדי לגנוב דבר כלשהו דיויד" אני עושה צעד וקופצת לעברו , האקדח יורה וכאב חד מפלח את הכתף שלי.
אני מתנפלת על דיויד ומטיחה אגרוף בלסת שלו. הכאב גורם לו להפיל את האקדח ואני מרימה אותו ומכוונת אותו עליו.
אני לא יכולה שלא להרגיש את החום של האקדח ממגע ידיו. כמה זמן הוא כבר יושב פה?
אני יודעת שאין לי זמן , אם לא אמהר השפעת סרום המוות בחדר תעבור והשומרים יכנסו לפה.
אני מתרחקת בצעדים זהירים לאחור בעודי ממשיכה לכוון את האקדח לדיויד.
אני עדיין זוכרת את הצופן שכיילב חזר והשמיע באוזני מתיו. אני מקלידה את הספרות ביד רועדת על המקלדת הקטנה ומציצה לעבר דיויד מידי פעם בשביל לוודא שהוא נשאר במקומו.
ראייתי מטושטשת מהכאב העז בכתפי ואני מרגישה את הדם זורם על העור שלי. הקליע נכנס עמוק מכיוון שהוא נורה ממרחק של סנטימטרים ספורים בלבד.
אני נזכרת שוב בדברי כיילב.
הכפתור הירוק.
כל כך כואב לי ואני מרגישה שאני עומדת לאבד את ההכרה ,בכוחותי האחרונים אני מטיחה את האצבע על הכפתור הירוק ונופלת לרצפה.

*כמובן שזה ממש רק חלק קטן מכל מה שכתבתי , אבל אשמח בכל זאת לשמוע מה דעתכם עד עכשיו :)*