אבירי האדוואן: אשת הלילה- פרק 9: ג'ונתן

פרק 9: ג'ונתן

ג'יין פקחה את עיניה היא ניסתה לקחת נשימה אך כל מה שיכלה לעשות הוא להשתעל. היא מיד הסתובבה ומים יצאו מפיה. היא התיישבה על ברכיה וידיה מחזיקות בקרקע, היא לקחה את כף ידה הימינית וניקתה את טיפות המים מפיה.
"הו יופי התעוררת." היא שמעה קול מאחוריה, ונרתעה מעט. "לא לא לא." הוא אמר במהירות והיא הסתובבה מיד לאחור בכדי לראות מי מדבר אליה. שיערותיו הזהובות היו רטובות מעט ועל פניו היו כמה טיפות מים.
עיניו הכחולות הביטו בה והוא חייך מעט. "מי אתה?" שאלה בכעס.
"אני ג'ונתן." הוא הוסיף והתכופף מעט. "ג'ונתן ג'ינקס?" שאלה,
הוא הנהן "אז את מכירה אותי?"
"אבא שלי."
עיניו נפערו, מיד הוא טמן את כפות ידיו הגדולות בשיערותיו הזהובות והחל ללכת לצד ימין ולצד שמאל מספר פעמים בעודו מטלטל את ראשו.
"לא, לא לא." אמר ג'ונתן, "אבא שלך אמר לי שכשאני אפגוש אותך עתיד העולם יהיה בסכנה."
ג'יין נזכרה בכוחו של אביה לחזות את העתיד. "מה זה אומר?" שאלה,
"זה אומר שאני חייב למנוע ממך מלהגיע לפרוסבין." הוא אמר בחוסר נוחות, עיניה נפערו מעט והיא נעמדה על רגליה. "מה יש בפרוסבין שהוא רצה שתמנע ממני מלהגיע לשם?" שאלה, אביה היה בן אדם מאוד מסתורי. הוא נד בראשו. "הוא אמר לי להרחיק אותך משם."
"אז אני חייבת להגיע לשם." אמרה ג'יין בהדגשה, "אני הבטחתי לאבא שלך שארחיק אותך מפרוסבין. עשיתי שבועת אביר אדוואן."
"אבל יש לך גם חובה להציל כל אביר אדוואן שנמצא בשבי ברגע שאתה יודע על כך נכון?" שאלה ג'יין וחשבה על תוכנית קצרה ולא מתוחכמת כל כך. "זוהי חובתי, אך גם להגן עלייך היא חובתי." אמר כאילו מדלקם את משפטי הפתיחה כמו רובוט,
"איאן פול לורן לייטוד ורבקה יין נמצאים בפרוסבין כלואים על ידי לילית. אני חייבת להגיע לשם ואתה הולך לעזור לי גם." היא חייכה והוא גלגל את עיניו ונאנח.
"אני אעזור לך להגיע לשם. נצא עכשיו לפני שיחשיך." אמר בפקודה, ג'יין נדה בראשה ואמרה "חברים שלי עדיין במחנה שהקמנו. אני צריכה ללכת אליהם. בוא איתי." היא אמרה בביטחון, הוא הנהן והלך אחריה אל תוך היער.

ג'ייק וג'ולי עמדו מיד כשראו אותה, ג'ייק הניח את התיק השחור על גבו והשניים התכוונו ללכת. "ג'יין." אמר ג'ייק והתקדם לעברה, אך כשראה אותו הוא נרתע מעט. "ג'יין מי זה?" שאל בזהירות,
"זה ג'ונתן ג'ינקס. תכיר זה החבר הכי טוב שלי ג'ייק ופיה בשם ג'ולי." היא הצביעה על כל אחד בתורו, הוא הרים את כף ידו ונופף לשלום.
"כדאי שנצא עכשיו לפני שיחשיך." אמר והחל לצעוד קדימה אל היער. ג'יין התקרבה אליהם מעט. "הוא יעזור לנו להגיע לפרוסבין." אמרה בהתרגשות, היא סמכה עליו מהר מדיי בדיוק כמו שקרה עם כריס, או טאקן טאקן או כריס טאקן טאקן.
"את לא חושבת שזה יכול להיות שוב טאקן טאקן?" ג'ייק אחז במפרק כף ידה, היא הביטה בגבו של ג'ונתן,
"תסתכל על המדים שלו, הוא אביר אדוואן. וחוץ מזה ג'ולי יכולה לראות אם יש בו אפלה." היא אמרה ומשכה בכתפיה מעט,
"ג'יין את סומכת על אנשים מהר מדיי." לחש ג'ייק,
"אני רוצה למצוא את איאן לורן ורבקה כמה שיותר מהר, ואז ביחד נחסל את לילית. אתם רוצים לבוא איתי תבואו, אם לא אתם יכולים להישאר." היא אמרה באכזריות, ג'ייק הרפה את אחיזתו ונדהם ממילותיה.
"זה קשור לנקמה? את רוצה לנקום בלילית על שרצחה את רוס?" שאל,
"זה ממש לא קשור לנקמה, זה קשור לעשיית צדק." היא אמרה והוסיפה "אני הולכת. תעשו את ההחלטה שלכם."
"תמיד רציתי לחסל את הבת זונה הזו." אמרה ג'ולי, ג'יין כבר הלכה אחרי ג'ונתן וג'ולי אחריה.
"בסיפורים תמיד אומרים שלילית היא אשת סמאל, אשת השטן. היא באמת אשתו?" שאל ג'ייק בכדי להבין משהו. "כמובן, אבל מה זה חשוב עכשיו, בוא נזוז לפני שנאבד אותם."
ג'ייק עכשיו היה בטוח, לילית היא אשתו של אביו וכנראה שרוב הסיכויים שלילית היא גם אימו.
הוא צעד יחד עם ג'ולי, הוא הלך אך ורק בשביל להשגיח על ג'יין.