האישה המסתורית

פעם היתה אישה מיסתורית. היא גרה בצריף ישן והרוס בשכונה רגילה לגמרי, הבית שלה היה יוצא דופן. אף אחד לא ידע איך קוראים לה, מה שם משפחתה וכל דבר אחר. האישה היתה דיי זקנה ובגדיה היו קרואים ומאובקים. לאישה היה סדר יום קבוע: קמה בבוקר, הולכת לקניות, אוכלת, ואז כל היום יושבת על כיסא נדנדה ששכן בחצר שלה. כל מי שניסה לדבר עם האישה, לא הצליח. כשמישהו נכנס לצריף שלה, שומעים צעקות של אימה, סבל וכאב, ולבסוף מוצאים את גופת אותו האיש אשר נכנס לצריף לידו. יום אחד, נער בן 17 בשם ויליאם, החליט שהוא נכנס לצריף. אף שהוריו התחננו בפניו שלא יעשה את זה והם לא רוצים לאבד אותו, ויליאם הצטייד בחרב ובמאט אוכל למקרה שילקח בשבי, ויצא לכיוון הצריף. כאשר הגיע אל הצריף, הוא תפס אומץ והתקדם לכיוון הדלת. וילאים דפק בדלת, ושניה אחרי זה הדלת נפלה. הוא נכנס בצעדים שקטים אל תוך הצריף. הצריף היה הרוס גם מבפנים, אך היה הרבה יותר גדול מאשר איך שנראה מבחוץ. בצריף היה ריק חוץ מקרש עץ ששכב על הרצפה. לפתע, האישה הופיעה מאחורי ויליאם. היא קשרה את כל גופו בחבל, ולקחה אותו לכיוון הקרש. האישה הרימה את הקרש ומתחתיו היה דרך שירדה למטה. היא זרקה את ויליאם לתוך החור ומיד אחריו קפצה יחד איתו. ויליאם נחת על משטח ענקי של בטון, אבל לא היה יכול לראות כלום כי היה חשוך. כאשר האישה נחתה, היא הרמיה את וילאים והדליקה את האור. ויליאם יכל לראות שבחד יש רק ארון ושולחן ברזל. האישה שמה את ויליאם על שולחן הברזל וקשרה אותו אליו. האישה פתחה את הארון והוציאה משם שוט. ויליאם התחיל לדבר:" את משוגעת! את מתעללת באנשים ואז הורגת אותם סתם בשביל הכיף!". כמענה לאמירה הזאת היא פתחה שוב את הארון והוציאה משם בד. היא קשרה את פיו של ויליאם והתחילה להצליף בוא חזק מאוד. ויליאם ניסה לצרוח אבל לא הצליח. כעבור שעה של סבל האישה הפסיקה היא החזירה את השוט לארון ובמיקומו היא הוציאה גזרן גדול. היא חתכה את ויליאם לשניים והחזירה את הגרזן לארון. לאחר מכן הוציאה חבית מהארון ויצאה אל מוץ לצריף. היא שמה את החבית באמצע השכונה וחזרה לבקתה. בבוקר כולם ראו את החבית ולא הבינו מה פשר הדבר ( הם חשבו בחוץ תחקה להם הגופה של ויליאם). אחרי כמה דקות החבית התפוצצה ופוצצה את כל השכונה ואת כל מי שבה חוץ מהצריף. מאותו יום, אף אחד לא מעז להתקרב להריסות השכונה ואל הצריף, שבו האישה המשיכה את סדר יומה כרגיל.