אהבה?

הוא ריסק את התקווה
הכל היה סתם משאלה
של ילדה קטנה, ילדה טיפשה
היא "זונה" כך אמרו כולם.

והסימנים שהוא שולח
והמשפטים שהוא פותח
והנגיעות המצמררות
ומתחילות החשדות
שאולי הוא אמיתי
לא שקרן, האחד והיחיד.
והוא תמיד זה שחיבק
והוא תמיד זה שליטף
והוא תמיד זה שהבין
ואני כבר מתחילה להאמין.
אך שזה קרה הוא נסוג
והוא התחיל להיות אדום
והוא ניסה להצטער, לא באמת מה שעוזר.

וכבר ניסגרתי בתוך עצמי
ולא היה שום דבר בתוכי.
והוא ניסה להתקרב
ורק רציתי שהכל ילך.
וכבר ניסיתי להתאבד
אבל לא הצלחתי למצוא את הקץ.
ורק רציתי לשכוח
כי הכי פשוט לברוח.
והוא ניסה להתקשר
והוא ניסה להיות מעודד
אבל לא באמת הקשבתי
ולא רציתי שיראה שנפגעתי.

אז הפסקנו להיפגש
והמשאלה כנראה לא תתממש.
ואני רק רוצה לעצום עיניים
לאבד את הראש
ולפרוש כנפיים.