חיים מבפנים…

כל יום שעובר
אנחנו מתים טיפה מבפנים.
כל יום שעובר
משהו אחר מת בנו.
זה יכול להיות כל דבר.
וכשכול הדברים כבר מתים…
גם אנחנו עצמנו,כבר איננו…
יש אבל אנשים מיוחדים.
שהחיים הרגו אותם לגמרי מבפנים,
אבל הם עומדים,נושמים וזזים.
אלה הם אנשים מיוחדים.
החברה מייצרת אותם.
גורמת לאנשים רגילים שעוד יש בהם חיים,למות לגמרי מבפנים…
אבל להשאיר את גופם בחיים…
ככה שהם סובלים.
משאירים אותם לסבול.
הם חווים צלקות.
הם חווים…
הם חווים את החיים בצורה המכוערת שלהם.
אנשים דיכאוניים ואובדניים.
האנשים האלה רוצים רק למות.
לפעמים הם מצליחים,ונגאלים מיסוריהם.
אבל מה עם שאר החיים מבפנים?
אלה שאהבו?
פיסה לא כל כך קטנה נתלשת מהם…
והם מתים עוד קצת.
גם הם חווים צער…
אבל נשאר בהם כוח
נשארה בהם תקווה
אז הם פשוט ממשיכים.
עם ראש מורם ועוד חיים מבפנים…