אני והוא

וזה רק אני.
רק אני והוא.
אמרו לי שהוא לא קיים. לא הגיוני. וגם לא ממש ברור.
אבל איך בסוף תמיד זה רק אני והוא?
הם אמרו לי להתעשת. הם אמרו לי לפחד. הם אמרו לי שבסוף אני אאבד.
אבל לא הקשבתי.
לא.
לא העזתי.
ועכשיו, עכשיו זה שוב אני והוא.
הנה הוא שוב מציף אותי. מרוקן אותי מהכל.
אני לא יכול יותר לשאת אותך איתי אני מנסה לומר לו. אבל אין תשובה.
ופתאום הזמן עוצר. הכל שקט? איפה אתה אני מנסה לשאול?
מתי זה יקרה לי שוב?
מתי שוב אפול?
אבל אין שום תשובה . אין מענה.
לפחות לא עד הפעם הבאה.
הפעם הבאה שאתה תבוא ולי זה שוב יקרה.