הסיפור של מור – פרק 2
כשהגענו לבית ספר נפרדנו ממנו והלכנו לכיתה שלנו בעוד שהוא הלך למחששה, שוב..
אלינור הסתכלה עליו בדאגה ואמרה "לא נמאס לו מהשטויות האלה? הוא לא מבין שזה מזיק לו?!"
"לא יודעת, עזבי, ככה הא כשהוא מבואס, בואי נלך כבר לכיתה, עוד מעט יש שיעור" אמרתי, היא שאלה למה הוא מבואס ובמקום לענות לה פשוט משכתי אותה לכיתה, בדיוק כשהגענו היה צלצול, התיישבנו וחיכינו למורה כשפתאום….
המנהלת נכנסה ואמרה עם קולה הצווחני בהתרגשות:" תלמידים יקרים, אני מאוכזבת להודיע לכם שהמורה שהייתה אמורה לחנך אתכם התפטרה, לכן, עד להודעה חדשה תלמדו אתי את המקצועות ספרות, עברית, תנ"ך וכמובן שאת שיעורי שיח אישי"
ברגע ששמענו את זה, הכיתה התחילה להתמלא בצעקות נגד דבריה ובאיומים לשבות עד שתמצא להם מחנכת אחרת… אוי שהשם ישמור, אז המנהלת תהיה המחנכת הזמנית שלנו, שיגידו תודה שזה לא המנהל של החטיבת ביניים, אפילו יותר משעמם ומעצבן ממנה, לפי האח שלי.
אחרי שהכיתה שלי נרגעה, המנהלת הכריזה שזה המצב שנוצר והם צריכים לקבל זאת ומיד התחילה עם השאלות ששואלים בכל תחילת שנה כמו "מה עשיתם בחופש" וכאלה…
אחרי שעתיים מ.ש.ע.מ.מ.ו.ת של שיח אישי השתחררנו להפסקה והלכנו לעבר המחששה כשפתאום….
תגובות (0)