תיזהרי
אל תעזבי לי את היד את עוד שניה נופלת
צעקתי למירים
מירים החזירה לי צעקה, ונפלה.
טוב נו מה לעשות, הזהרתי אותה. בעיה שלה
חזרתי הביתה וחשבתי
אולי מירים היא האחת בחיים שלי שעושה אותם למה שהם?
אולי בגלל מירים אני מי שאני, אולי בגלל מירים אני לא מצליח באמת לאהוב. כי אחרי הכל אני ומירים רק ידידים לא?
אני תמיד אתחרט על זה שלא עשיתי בכל יכולתי בשביל שהיא לא תעזוב את היד. ואני תמיד אשאל את עצמי אם היא שווה את זה שאני לא אוהב אף אחת.
כל מה שמסקרן אותי זה אם היא חושבת שזאת היתה טעות לעזוב לי את היד.
תגובות (1)
הייתה טעות