המלאך השומר שלך פרק 9

-פרק 9
שמעתי רעשים מאחורי, הסתובבתי בפחד …
אבל לא היה שם אף אחד . נעמדתי שם מפוחדת ובהיתי באיזה נקודה, וכשהזזתי את ראשי ראיתי עוד מכתב עומד שם
החזקתי אותו ביד , זה כבר נהיה מלחיץ . לא נראה לי הגיוני שרועי יעשה לי את זה . שרועי יגרום לי לפחד כך .
פתחתי את המכתב, אותו הכתב הלא כל כך קריא של רועי פתחתי את המכתב .
~למיה, מיה שלי
אל תפחדי ! את עוד מעט תפגשי אותי . אני רק צריך שתעלי אל הבניין שמולך (מספר 7) ותגיעי לדירה 11.
אל תפחדי ותבואי.
רועי~
הלכתי אל הבניין, הסתכלתי עליו . נראה בניין נטוש לגמרי, הכל היה חשוך . נכנסתי אל הלובי, כל הקירות היו שחורים וחלקם התקלפו, לא היו מעליות היו רק מדרגות וגם הן חלקן שבורות (מדרגות מאבן) . הלובי היה פשוט חדר קטן עם מדרגות, שהיה כולו מסריח, דהוי, בלי מנורות . ניסיתי לעלות על מדרגה אחת והיה רעש מוזר, ירדתי מהר בבהלה .
אין מצב שאני עושה את זה, זה הגיע עד פה. חשבתי ויצאתי מהבית , הסתכלתי על כל השכונה הזאת . איך הגעתי לפה ?! מה אני כל כך מטומטמת שבאתי ? לא הייתי צריכה ללכת בלילה ! הכל היה חשוך ולא יכולתי לראות כלום . רק כמה ביניים, שראו אותם בחושך, נראו כמו דמויות מאיימות .
התקשרתי אל אוטי. אבל הוא לא ענה .
התקשרתי שוב . מה השעה עכשיו ? חשבתי ובדקתי בטלפון 01:30 . אוטי בטח כבר ישן . התקשרתי שוב וסוף סוף ענו לי
"מי זה ?" שמעתי קול ישנוני
"אוטי זו אני תבוא לפה מהר !" צעקתי בטלפון . הייתי כל כך לחוצה לא רציתי להישאר שם עוד שנייה לבד, בלי לדבר עם מישהו .
"מה ? מי זה ?" הוא שאל בקול ישנוני, הבנתי שאין איך לדבר .
הבנתי שכך זה לא יעבוד, שאני חייבת להעיר אותו . הסתכלתי מסביבי לראות שאין אף אחד, וצרחתי לתוך הטלפון "אוטייייי !!" הסתכלתי שוב כדי לראות שאף אחד מהשכנים שאני לא חושבת שיש פה, התעורר . עדיין לא היה שום אור בבניינים, שום חלון לא נפתח, או בשום חלון לא נדלק אור . מלחיץ.
"אה ? מה את מעירה אותי כך ?!" הוא שאל
"אוטי תקשיב זה דחוף !" אמרתי בלחץ
"מה קרה ?!" הוא שאל אותי ושתקתי . איך אני מספרת לו עכשיו, שלמרות שהבטחתי לו שאני אפסיק עם המכתבים לרועי בכל זאת המשכתי ? איך אני אפר לו שכל החדר שלי היה מבולגן ולא לקחו כלום, רק השאירו לי מכתב ? איך אני אספר לו שבשתיים עשרה בלילה הגעתי לשכונת רפאים הזאת כדי לפגוש את רועי, וכמעט עליתי לאחד מהבניינים פה ?
"מיה איפה את ?" הוא שאל ושתקתי
"מיה ?" הוא שאל . אוף דווקא כשאני מתקשרת אליו בשיא הלחץ, אחר כך אני חושבת על כל מה שעשיתי ומבינה שהייתי לא בסדר, ועכשיו איך אני אגיד לו ? אני תמיד עושה לפני שאני חושבת . לא עושה בלי לחשוב פעמיים, עושה בלי לחשוב בכלל .
"בנרקיס 7" אמרתי
"מה את עושה שם ?!" שאלתי
"סיפור ארוך אני אספר לך בדרך . אני צריכה שתבוא לקחת אותי" אמרתי
"אני מזמין מונית" הוא אמר
"לא !" צעקתי בטלפון
"מיה מה יש לך ?" הוא שאל
"מוניות לא מגיעות לכאן בלילה, אני צריכה שאתה תבוא לקחת אותי" אמרתי
"אבל עוד לא עברתי טסט !" הוא אמר
"לא משנה, עשית כמה שיעורים נכון ?" שאלתי
"כן, אבל עוד לא עברתי, אני לא יכול לנהוג בלי רישיון …" הוא אמר
"אז אתה מעדיף להשאיר אותי כאן ?!" שאלתי
"לא אני בא" הוא אמר והוסיף:
"תשארי איתי על הקו ." הייתה שתיקה . הוא נסע באוטו וניסיתי לא להפריע לו כדי שיתרכז . מידי פעם הוא שאל "מיה את שם ?" ועניתי לו שכן . אני חשבתי איך אני הולכת לספר לו את כל זה עכשיו, הוא אל הולך לסלוח לי . אני לא הייתי סולחת לעצמי , אז למה שהוא יסלח לי ? הוא סלח לי כבר יותר מידי פעמים, אוף אני כזאת מטומטמת !
אוטי חמוד, ובגללי הוא כל הזמן מסתבך, רק בגללי הוא צריך לנסוע 25 דקות שאין לו בכלל רשיון, באחת וחצי בלילה !
"מיה את שם ?" הוא שאל וקטע אותי מהמחשבות .
"כן .. אני פה" עניתי בפחד . איך אני הולכת לספר לו על זה עכשיו ?!
"הכל בסדר ?" הוא שאל
"כן" אמרתי
"טוב אני עוד 10 דקות אצלך" הוא אמר
שמעתי רעשים מאחורי, הסתובבתי אבל לא ראיתי אף אחד . התחלתי ללכת לכיוון, לא רציתי לצעור כלום כי אוטי היה איתי על הקו, ולא רציתי להפחיד אותו בזמן שהוא נוהג . הרגשתי כאילו מישהו נגע בי, הסתובבתי אבל לא ראיתי אף אחד, כנראה זה מהלחץ … המשכתי ללכת, לא יכולתי לעמוד במקום . פחדתי מהכל, מאיך אני עומדת לספר את זה לאיתי, וגם מהמקום שאני נמצאת בו .. מזה שמטריד אותי כל הזמן, שעכשיו ברור לי לגמרי זה לא רועי . אבל ממש הלחיץ אותי, איך הוא יודע עליי כל כך הרבה דברים ? איך יש לו את אותו הכתב ? או הוא יודע איפה אני גרה, למה הוא נכנס לי הביתה כדי לשים את המכתב ? אני חושבת שאולי זה היה סימן, אבל אני לא פירשתי אותו נכון . הייתי עיוורת כי כל כך רציתי לגלות שרועי בחיים, לא שמתי לב למה אני נכנסת . כרגיל , פעלתי בלי לחשוב בכלל . נראה לי שזה שהוא שם את המכתב בחדר שלי היה סימן איום . כי הוא גם בלגן אותו ואז שם שם את את המכתב. זה היה סימן שהוא גם יכול להגיע לבית שלי . אבל מה אני יכולה לעשות ? הוא יודע עליי הכל, ואני לא יודעת על האיש הזה כלום .
"מיה את שם ?" הוא שאל
"כן" אמרתי
"טוב אני עוד שלוש דקות בנרקיס 7" הוא אמר והתחלתי ללכת חזרה, כי התקדמתי קצת מהנרקיס 7 .
הגעתי לשם וראיתי מכונית מצפצפת
"מיה בואי" הוא אמר ונכנסתי
חגרתי והוא נסע משם .
"את מוכנה להסביר לי מה עשית שם ?" הוא שאל
"אוטי תתרכז בנהיגה, אל תשכח שעוד לא עברת טסט, כשנגיע אני אספר לך" אמרתי והוא שתק למשך 5 דקות
"אני חושב שמגיע לי לדעת, בכל זאת באתי לקחת אותך בשתיים בלילה" הוא אמר, הסתכלתי בטלפון והשעה הייתה כבר שתיים .
"רועי" אמרתי
"מה איתו ?" הוא שאל
"המשכתי לתת לו מכתבים, התכתבתי איתו" אמרתי
"ומה זה קשור ? רגע מה ? המשכת להתכתב איתו למרות שאמרת לי שלא ? אבל את הבטחת לי שתפסיקי עם זה ! במקום להפסיק עם זה עשית את זה ועוד מאחורי הגב שלי ?!" הוא שאל בעצבים
"אוטי תתרכז בכביש !" אמרתי כשהוא לא הסתכל
"ו.. כן אני יודעת שהייתי לא בסדר, הוא פשוט ידע עליי כל כך הרבה דברים והיה לו את הכתב של רועי … ואני אף פעם לא ראיתי את הגופה שלו אז .." אמרתי והוא קטע אותי
"את חשבת שהוא בחיים ?" הוא אמר
"כן" אמרתי
"את נשאבת לזה לגמרי" הוא אמר
"ואיך הגעת לפה ?" הוא אמר בעצבים .
אז כשחזרתי מהבית ספר , לא היה אף אחד בבית … הגעתי לחדר שלי והכל היה הפוך, כאילו היה שם גנב … עברתי בכל החדרים האחרים בבית, וכולם היו מסודרים ולא היה חסר כלום, גם בחדר שלי לא היה חסר כלום . עד שמצאתי שם מכתב … הוא אמר לי שאם אני רוצה לבוא לראות אותו להגיע לכאן" אמרתי
"את לא מבינה שזה חולני ?! נראה לך הגיוני שרועי ישלח לך מכתבים הביתה ?! זה כבר ממש מפחיד ! היית צריכה לדווח על זה למשטרה שהם ילכו לפה ! לא את !" הוא אמר בעצבים
"טוב איתי סליחה .." אמרתי
"מה סליחה ?! על מה את מבקשת ממני סליחה ?! על זה שחשבתי שאחרי כל מה שעברנו אני חבר שלך , ולא סיפרת לי כלום ?! שגרמת לי לחשוב שהפסקת מיזה, ושאת לא נשאבת לזה ?! שבגללך אני נוסע עכשיו בשתיים בלילה בלי רשיון ?!" הוא שאל ושתקתי .
"את מבינה כמה יכולת לפגוע בעצמך ?! זה לא היה רועי, ולפי החדירה לפרטיות שלך והמקום שקבעתם בו אני יכול לדעת מה זה היה … את מבינה שאם לא הייתי מגיע יכול להיות שהיית נאנסת עכשיו ?!" הוא אמר ושתקתי
"זה כבר לא משחק, זה לא סתם עוד מישהו שרוצה לצחוק על המוות של רועי … זה מישהו שרוצה לפגוע בך, שרוצה לעשות לך משהו, ואת כמו מטומטמת עושה כל מה שהוא אומר, את נותנת לו לפגוע בך !" הוא צעק עליי .
"טוב אל תצעק .." אמרתי והרגשתי רע עם עצמי . הוא צודק , הוא צודק לגמרי .
"ומה קרה שהגעת לשם ?" הוא שאל
"קיבלתי עוד כמה מכתבים, ובסוף אמרו לי לעלות לבניין של הנרקיס 7 לדירה 11 …" אמרתי
"ועלית ?" הוא שאל כשכולו היה נסער לגמרי
"הגעתי לבניין, נכנסתי, יצאתי והתקשרתי אלייך" אמרתי
"את מבינה כמה מסוכן זה היה יכול להיות ?! את מבינה שיכולת לפגוע בעצמך ?! אני בחיים לא הייתי סולח לעצמי עם היה קורה לך משהו !" הוא אמר ועזב את ההגה .
"אוטי תחזיק בהגה, ותסתכל על הכביש" אמרתי
"את מבינה מה עשית עכשיו ?" הוא שאל
"כן …" אמרתי
"אני פשוט לא מאמין עלייך. ואני חשבתי שאנחנו חברים . אני סמכתי עלייך וסיפרתי לך מה קרה לי , ואת לא סיפרת לי כלום ! ולא רק שהסתרת את זה ממני, את עוד שיקרת לי ! ואם לא הייתי ימגיע מי היה יודע מה היה קורה לך .." הוא אמר והסתכל עליי ועזב את היידים מההגה
"אוטי יש שם מכונית !" צעקתי .
הוא ניסה להסתובב והמכונית נתקעה בנו .