הטעות שלי
אתה יודע מה?
זה מגיע לי, כל החרא הזה מגיע לי, כי שיחקתי בך כי לא ידעתי אם אני רוצה אותך או אותו.
ידעתי שאיתו יהיה לי רע, שהוא סתם יזרוק אותי אחרי שימאס לו, ואתה תיתן לי הכל, כל מה שרק אבקש.
בכל זאת בחרתי בו, משהו בו עשה לי את זה יותר מודה, אבל שאני חושבת על זה ? זה פשוט לא שווה, זה משהו זמני וטיפשי שחלף מהר מאוד.
התרגשתי מכל הודעה שלו, הוא דחף אותי להיפרד ממך וכמו מטומטמת נפרדתי, הוא היה אליל בשבילי.
שנפרדתי ממך הוא פתאום לא הכיר בי, לא שלח לי הודעות, פשוט כלום.
כאן נפל לי האסימון, כאן הבנתי את הטעות הענקית שעשיתי, את הבחירה השגויה שלי.
מצד שני אני נקרעת מבפנים שאני רואה את החברות שלי מעלות איתך תמונות, צוחקות איתך, נמצאות אצלך בבית במקום הזה שהיה שלי.
אתן חברות שלי לא? אז למה אתן עושות את זה? למה אתן לא תומכות בי ועוזרות לי? למה אתן רק מקשות עליי יותר ויותר?
כאן הבנתי שאין לי חברות אמיתיות כמו שחשבתי.
את כל התקופה הקשה הזאת אני עוברת לבד לא יודעת מה אני רוצה מעצמי, ממנו, מכולם.
תגובות (4)
קודם כל אני מכירה את הסיטואציה פחות או יותר, ואני יודעת שזה קשה אבל דברים כאלה קורים. לפעמים משהו שנראה לנו פחות רגיל ויותר הרפתקני קצת יותר קורץ, וזה לא משנה מה המוטיב כי התוצאה היא מה שתאמר איפה את עומדת.
יכול להיות ששגית, וזה בסדר, כי את אנושית וכרגע אין טעם לחרטות- עצם העובדה כי.. טוב.. whats done is done .
מה שכן יש לי להציע, ובמידה ואת לא מחפשת עצות אני מתנצלת מראש, הוא שתנסי לעשות חושבים אם את מרגישה אליו משהו. במידה וכן, נתקי כל קשר עם הבחור ההוא ותסבירי לו בצורה הכי כנה וישירה שיש, תתנצלי, ותפתחו דף חדש.
במידה ולא, אני עדיין ממליצה להסביר , אבל לבקש באיזשהו מקום להישאר על קו הידידות.
אני חושבת שאם באמת היה לך טוב לא היית צריכה לחפש במקום אחר, ולכן אני מאמינה שהעניין הוא לא חד צדדי.
נורא מקווה שהתקופה הקשה תעבור בשלום אהובה ושעזרתי איכשהו 3>
תודה רבה את מדהימה !
ואווו אין לך מושג כמה פגעת בול בסיפור שלי ובאמת שיש לך אומץ שהחלטת לכתוב ובכלל לפרסם את זה אני כתבתי משהו דומה…אבל אין לי אומץ לפרסם את זה…את כותבת ממש יפה ואמיתיי ואולי בזכותך יום אחד יהיה לי את האומץ לפרסם את שלי..
אני חושבת שזה יעשה לך רק טוב לשחרר את זה קצת, כי את הסיפור הזה לא סיפרתי לאף אחד פשוט הוצאתי את זה כאן בלי לחשוב יותר מידיי …