אהבה אסורה למימוש!!! פרק 22

היי בנות!כן אני הזנחתי את האתר! כן אני הזנחתי את הסיפור! אבל יש לזה סיבה אני עובדת ואין לי זמן בכלל אני לחוצה מאוד בזמנים ולא יצא לי לכתוב פרק לכן אני מצטערת מאוד!!!
מקווה שתסלחו לי

לאחר כל היום המטיש בבית הספר חזרתי הביתה סוף סוף הנחתי את התיק על המיטה שלי וירדתי למטבח שם אליאב חיממם לנו ארוחת צהריים שאמא השאירה לנו עוף עם זייתים אורז וסלט. אני אוהבת מאוד את הבישולים של אמא היא מבשלת טעים והאוכל שלה זה האוכל היחידי שאני יכולה לאכול חוץ מהטוסטים בבית הספר
"איך את מרגישה" אליאב קטע את משבותיי בזמן שהתיישבתי מסביב לשלוחן על הכיסא והסתכלתי עליו מוציא את הסלט מהמקרר ומניח על השולחן
"אממ בסדר בהרבה יותר טוב" עניתי לו וקמתי לעזור לו לערוך את השולחן פתחתי את המגירה והוצאתי משעם שתיי מזלגות ושתיי כפות לסלט הוצאתי שתיי כוסות והנחתי על השולחן
ניגשתי למקרר ופתחתי אותו בדקתי איזה שתייה יש
"אני שותה קולה" אליאב אמר לי בזמן שהתיישב אחריי ששתי המנות שלנו על השולחן
"די באמת לא ידעתי" אמרתי לו צוחקת הוצאתי קולה ומיץ פרוט טרופיים

**************************************************************************************************

החלטתי שאני יבדוק בעוד חנות אחת שנמצאת קרוב לבית סט תכשיטים לנהוראי
נכנסתי להתחקלח התקרצפתי והסתבנתי טוב עם הסבון שלי בריח דבש. חפפתי ויצאתי מהמקלחת. הוצאתי חזייה שחורה ותחתון שחור ולבשתי שמלה רפוייה שחורה עם סנדלים חומות בהירות,סירקתי את השיער והתאפרתי שמתי מייקאפ סומק ואודם שקוף על השפתיים
לקחתי תיק צד מעור בצבע שמנת והכנסתי לשם את כרטיס האשראי שלי את האודם והמסקרה את הטלפון את המפתחות של האוטו וירדתי
"לאן את" אליאב שאל אותי בדיוק כשבאתי לצאת הבית לא ידעתי מה להגיד לו
"לאבישג" אמרתי בקצרה שלחתי לו נשיקב באוויר ויצאתי מהבית בלי לתת לו להגיב לי
בדרך לחנייה הוצאתי מהטלפון ושלחתי הודעה לאבישג
"אבישג אני הולכת לקנות לנהוראי את המתנה אבל אמרתי לאליאב שאני הולכת אלייך אז תחפי אליי ואני בתוחה שהוא יישאל את נהוראי אז בבקשה תיידעי אות" שלחתי לה והיא בדיוק התחברה וקרא את ההודעה
"אין בעיה אהובתי, רוצה לבוא אלי אחרי שתיקני?"היא שלחה לי ולא יזיק לי ללכת עלייה ולספר לה מה הולך ביני לבין אח שלה
"אני באה"שלחתי לה ונכנסתי לאוטו
*************************
נכנסתי לחנות תכשיטים בקניון, התחלתי להסתכל על כל המבחר העצום והכל כך יפה
והתלבטתי במה לבחור.
יש כאן הרבה סטים של שרשרת וצמיד, אבל אני חייבת לבחור את ההכי מיוחד.
על נהוראי אני אשקיע גם את כל הכסף שלי אם צריך. במיוחד ביום ההולדת שלו.
אני התחלתי להתייאש, לא מצאתי משהו מיוחד וכמעט ראיתי את כל התכשיטים כאן.
"אח", פלטתי צעקה. הרמתי את ראשי וראיתי את דור. הוא עמד והביט בי במבט מסתורי
ולא מובן.
"את בסדר?", הוא שאל והנהנתי לחיוב.
"יופי", הוא ענה בקצרה והמשיך להביט בי.
"מה?", שאלתי, לא הרגשתי כל כך בנוח מכל המבטים שלו.
"כלום, מה את עושה פה?", הוא שאל בהתעניינות וכיווץ את גבותיו.
"קונה מתנה ל…לאחי", שיקרתי, מקווה שיאכל את השקר.
"לאחיך אה…", הוא אמר, כאילו רמז שהבין ששיקרתי לו, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות.
"מה אתה עושה פה?", ניסיתי להעביר נושא, הוא הביט בי והחל לחייך חיוב דיי שובב.
לעזאזל, החיוך שלו יפה.
"מחפש מתנה לחבר טוב", הוא אמר והחל לבחון עם עיניו את כל התכשיטים שנחשפו לעיניו.
"בהצלחה", אמרתי והתקדמתי הלאה לעבר התכשיטים שעדיין לא ראיתי.
נעצרתי מול סט כה בוהק ונוצץ.
שרשרת זהב עבה וזוהרת, צמיד עבה ונוצץ עם חמסה קטנה ותלויה.
"אני רוצה את הסט הזה", אמרתי למוכר והצבעתי על הסט המושלם.