lunatw
עוד פרק לקראת השבוע החדש :) מקווה לראות תגובות ולא רק דירוגים, באמת חשוב לי לראות שיש כאן אנשים שקוראים! שיהיה שבוע מקסים ומהיר, אוהבת 3>

אלכסנדריה| פרק 15 – נהג מרוצים.

lunatw 09/08/2015 1517 צפיות 6 תגובות
עוד פרק לקראת השבוע החדש :) מקווה לראות תגובות ולא רק דירוגים, באמת חשוב לי לראות שיש כאן אנשים שקוראים! שיהיה שבוע מקסים ומהיר, אוהבת 3>

"אני לא מאמינה שלא הצטרפת לרקוד איתנו!" סוואנה הייתה במצב רוח מרומם אחרי שיצאנו מביתה של קסי אחרי כמה שעות טובות. משכתי בכתפיי, לא באמת התכוונתי לרקוד איתם. הרי סוואנה לא באמת חושבת שאצליח לחקות את התנועות שלהם, נכון?
במקום זה ישבה בסלון ואכלתי, מביטה בהם ומשתוממת מהרמה שלהם. אחר כך קסי הביאה את שטיח הריקוד שלה וכולנו שיחקנו בתורות, אפילו אני. הבנתי שקסי וטיילור מאוד נחמדים ודיי דומים לסוואנה בעוד שבן הוא פחות חברותי וקר.
וניקול? טוב ניקול הייתה תופעה.
"ואוו ניקול כזאת נוראית," התלוננתי לסוואנה בדרך הביתה. "היא כול כך חשה מעצמה."
סוואנה פרצה בצחוק, "אני יודעת! אבל כבר התרגלתי אליה."
עיקמתי את פרצופי, גורמת לסוואנה לצחוק עוד יותר. איך אפשר להתרגל לבחורה המתנשאת הזאת?
"היא פשוט רוקדת טוב ואנחנו צריכים אותה כקבוצה, זה הכול," היא הרימה את שיער הגלי לקוקו גבוה.
"נלך לבקר את ברוק?".
"למה לא?" מלמלתי, לא תזיק לי קצת חברה נורמלית אחרי היום המוזר הזה. בדרך לחנות שלנו אני וסוואנה בעיקר דיברנו על החברים שלה, היא סיפרה לי שטיילור הכי מבוגר בחבורה, ושקסי לומדת עריכת דין במקביל לריקודים.
היה לה מעט מידע על בן שמכיוון שהיא טענה שהוא מופנם ולא מספר הרבה, וניקול…טוב, מתברר שגם היא באה מהצד המזרחי של העיר, היא והמשפחה שלה עברו לכאן אחרי סיום הלימודים שלה כדי שתיהיה קרובה לקולג' לעיצוב אופנה אליו היא מנסה להתקבל.
העובדה שניקול באה מהמקום בו אני גרתי גרמה לי להיזכר בכך שהיא אמרה שאני נראת לה מוכרת, בדיוק כשעמדתי לספר לסוואנה על השיחה המוזרה הזאת שהייתה לי איתה, ראיתי את ברוק מרחוק, זורק את הזבל מחוץ לחנות.
"ברוקלין!" סוואנה שאגה וגרמה לברוק לקפוץ במקומו. פרצתי בצחוק בזמן שהיא רצה לעברו וזינקה על גבו, מתעלמת לגבי מהבעת פניו הזעופה.
"את תשברי לי את הגב יום אחד," שמעתי את ברוק ממלמל ביאוש אך מייצב את סוואנה על גבו, כאילו התרגל לשטויות שלה.
סוואנה כרכה את רגליה סביבו ונראתה נינוחה לגמרי כשאני התקרבתי לעברם.
"מה נישמע?" שאלתי בחיוך וכשברוק קלט אותי הוא הוריד במהירות את סוואנה מגבו, גורם לה למעוד וליפול על המדרכה בחבטה רמה.
"ברוק!!!" היא צרחה בזמן שהוא מיהר לקראתי ונתן לי חיבוק מהיר.
"זאת אשמתך," הוא קרא לעברה של סוואנה, שכבר קמה וניערה את בגדיה, מקללת את ברוק.
"איך היה?" הוא פנה לעברי בחיוך, מתעלם לגמרי ממתח הקללות שנורו לעברו.
"האמת שנחמד, לסוואנה יש חברים טובים." טוב, רובם לפחות, חשבתי לעצמי.
ברוק הרים גבה "באמת? אני לא סובל אותם." הוא אמר ואני שוב התחלתי לצחוק.
"גם הם לא סובלים אותך ברוקלין," סוואנה נעמדה עכשיו לידנו. "ואת חשבת שניקול מתנשאת אנני, תקשיבי לחוצפן הזה כאן!".
ברוק גירד בראשו וגיחך "פגשת את ניקול?".
הנהנתי "כן…היא פחות נחמדה."
"לא סובל את הבחורה הטיפשה הזאת," ברוק אמר וסוואנה חרצה לו לשון, "רוצות ללכת לאכול גלידה?".
"אני אשמח," אמרתי בחיוך, אחרי שעות בחברתם של ניקול ובן הנפוחים מעצמם שמחתי להימצא בחברתו של ברוק, שתמיד היה נחמד וחייכן.
"יופי, אז אתם תלכו לכם זוג יונים," על פניה של סוואנה עלה חיוך ממזרי ואני הרגשתי את לחיי מאדימות.
"את..את לא באה?" גימגמתי.
סוואנה הנידה בראשה לשלילה בזמן שברוק העביר את ידו בשיערו, נבוך קצת. "אני עדין מזיעה מהחזרה, עדיף שאלך להתקלח. אבל תלכו אתם! אולי אני אצטרף בהמשך."
"אוקיי,"ברוק מלמל. "אז ניקח את סוואנה הביתה ואז נלך לאכול גלידה?" הוא פנה לעברי ואני רק חייכתי, יודעת שזאת תיהיה הפעם הראשונה שאני וברוק נהייה לבד מחוץ לעבודה.

הנרי – 04
"אתה רוצה רוטב מעל הצלי?" הנרי הביט באישתו שרכנה מעל אדוארד, מחזיקה בצלחת מלאה בתפוחי אדמה ובשר.
"אדוארד?" מרתה הרימה מעט את קולה והנרי ציחקק, נראה שהבחור בכלל לא איתם.
"אדוארד!" מרתה פרצה בצחוק והנרי בעט בו מתחת לשולחן, מה שגרם לאדוארד לקפוץ ממקומו ולהתנצל אלפי פעמים.
"אני אקח לבד, שבי מרתה." הוא משך את הכיסא שלידו אחורנית, עוזר למרתה להתיישב ואז קם והוסיף לכולם רוטב מעל הצלי.
"לאן התעופפת?" מרתה שאלה בחיוך. הנרי יכול היה להישבע שאישתו אוהבת את ירוק עניים באותה מידה שבה היא אוהבת את האנה, ביתם.
אדוארד נאנח והגיש צלחת עמוסה להנרי, "אני כול כך עייף לאחרונה," הוא לחש ואז התיישב בעצמו ליד השולחן, מתחיל לטרוף את האוכל מצלחתו. "הלימודים ממש שוחקים עם כול מבחני סוף השנה. ואחותי…טוב, היא לוקחת ממני את שאר הכוחות."
הנרי נעץ בו מבט מרחם, "אין שום שינוי?"
אדוארד הניד בראשו כשפיו מלא ומרתה החליפה מבטים עם בעלה. אדוארד בלע בבת אחת "אתם לגמרי טעיתם כשאמרתם שהיא תתבגר ותבין, זה רק הולך ומחמיר!".
הנרי התחיל לאכול, שוקע במחשבות על פיצי אותה הוא ראה פעם בחודש בשנים האחרונות, וגם זה במקרה הטוב. מילדה קטנה ושמנמנה שאהבה לאפות עם אישתו במטבח פיצי גדלה לנערה זעופה, עצבנית ומדוכאת. העובדה שאמא של האחים עזבה אותם לפני שנתיים גרמה לפיצי להיסתגר בתוך עצמה ולעיתים הנרי כמעט ולא זיהה אותה יותר.
אדוארד, מהצד השני, היה העוגן שלה במשך השנים. פיצי האמינה שכול האנשים שסביבה יצאו מחייה יותר אחד, ובגלל זה היא לא הרבתה לפתח קשרים עם הסביבה. אפילו סופי השבוע אצל מרתה והנרי נגמרו בשבילה.
הנרי ניסה לדבר איתה ולהגיד לה שלא כולם עוזבים, ויש אנשים שישארו איתה כול חייה, כמו אדוארד למשל. אבל פיצי נחרה בבוז בתגובה ומלמלה שאדוארד שונא אותה כבר עכשיו, אז מה יקרה בעוד כמה שנים?
כמובן שאחיה לא באמת שנא אותה, הוא רק ניסה להרחיק אותם מהמנהגים הרעים שלה ולשמור עליה מכולם, אבל פיצי הייתה בשלה.
"היא עדין מנסה להתחבר לבנים מבוגרים ממנה?" הנרי שאל אחרי כמה דקות של שתיקה.
אדוארד נאנח "אני כבר לא יודע איך להרחיק אותה מהחברים שלי, בחיי."
"היא נואשת לתשומת לב, אדוארד," מרתה לחשה ושיחקה עם האוכל שבצלחתה, הנרי ידע שהיא מנסה לחשוב על פיתרון.
"תשומת לב שלילית!" הנרי חשב שעניו של אדוארד נהיות ירוקות יותר עם השנים, אבל אולי זאת רק הזיקנה שמתעתעת בו. "אתם חושבים שכיף לי לשמוע את כול השמועות שאנשים מפיצים עליה?."
"אילו שמועות?" הנרי שאל, למרות שבתוך תוכו כבר ניחש במה מדובר.
"היא מסתובבת עם כול הבנים של השיכבה עד מאוחר, אני לא תמיד שם כדי לגרור אותה הביתה. אני לא יודעת במה היא מתעסקת איתם בשעות כאלה."
"אדוארד-"
"אני יודע שזה נורא מרתה," אדוארד משך בכתפיו. "אני מנסה לגרום לה להבין שהיא טועה…היא פשוט כול כך התרחקה ממני לאחרונה. אני מרגיש שאיבדתי את אחותי לגמרי…איבדתי חצי מעצמי."
"היא רק בת ארבע -עשרה, למען השם." הנרי שם לב שאישתו מזועזעת אבל הוא בעצמו לא הרים גבה לנוכח מה שירוק עניים סיפר. הוא נזכר בארוחת החג לפני חודש, בה פיצי נכחה. אחרי הארוחה הנרי ופיצי אכלנו עוד פרוסת עוגה בחצר, ושם פיצי סיפרה לו שהזמן שיחיד שבו היא מרגישה רצויה זה כשאחד הבנים מסתכל לה בעניים ואומר לה שהוא אוהב אותה. והיא מאמינה, למרות שבתוך תוכה היא יודעת שזה שהם משקרים לה.

אנני- 2011

סוף ספטמבר הביא איתו רוחות פרצים וגשמים חזקים שגרמו לסוואנה לקטר בלי סוף, פיתאום כול המצב רוח הקופצני שלה נעלם והיא אהבה להתגנב לחדרי בשעות מאוחרות ולהכריח אותי להכין לה שוקו חם, עם קצפת מלמעלה.
הפסקתי לחלום חלומות מטרידים מאז שמייק עזב את הבית. שום זיכרון ישן לא הופיע בלילות והמתח הנפשי שלי קצת ירד, למרות שהתשוקה לגלות לאן אדוארד נעלם המשיכה לבעור בי.
דיברתי עם מייק בטלפון כמעט כול יום. בעיקר רבנו, הוא לא רצה לספר לי שום דבר נוסף וכמעט הכחיש את השיחה האחרונה שהייתה לנו פנים מול פנים, ואני מנגד תמיד מצאתי את עצמי כועסת וצועקת עליו.
הספקתי להכיר מקרוב את קסי, שלפעמיים הייתה מצטרפת אלי ועל סוואנה לארוחת צהריים בדינר המקומי. אבל חוץ מיציאות קטנות כאלה סירבתי לבוא לפגישות הריקודים של הקבוצה בביתה של קסי, לא התלהבתי מהרעיון לפגוש שוב את ניקול והפרצוף החמוץ שלה.
אני וברוק התחלנו לצאת בכול יום שלישי וזה גרם לסוואנה לקטר עוד יותר, היא שנאה כשהיו לה משמרות ערב קבועות באמצע השבוע.
אני וברוק אף פעם לא הלכנו לקולנוע, או לאכול ארוחת ערב. היינו פשוט מסתובבים בטיילת של אטלנטה, שותים מילקשייק ומדברים. מצאתי את עצמי מחכה לימי שלישי במשך כול השבוע, השעות שביליתי עם ברוק היו…קסומות. נראה כאילו אף פעם לא ימאס לנו לדבר, על כול נושא שיש בעולם. וחוץ מהשיחות הטובות שהיו לנו הרגשתי שאני נמשכת אליו יותר ויותר בכול פעם שבא לאסוף אותי עם ג'ינס משופשף וחולצת טריקו פשוטה שהבליטה את שריריו.
העובדה שלא חלמתי על הבחור שמייק טען שהיה חבר שלי עזרה לי להשתחרר, ורוב הזמן הייתי שוכחת ממנו לגמרי וחושבת רק על ברוק. סוואנה אמרה לי שאני טיפשה אם אוותר עליו ואני התחלתי להסכים איתה אך ניראה שברוק לוקח הכול לאט, הוא לא ניסה לנשק אותי אפילו פעם אחת, ונראה כי נמנע אפילו ממגע מיותר בנינו.
תהיתי לעצמי אם גם הוא מרגיש משיכה אליי, אבל לא ידעתי איך לפתוח את הנושא הזה איתו, אם בכלל.
"אלוהים כמה את מתאפרת?!" שמעתי את קולה של סוואנה ואפילו לא מצמצתי כשהראש שלה הציץ מבעד לחלון שלי – אחרי שתי שניות היא נחתה בחדר שלי בחבטה קלה. המנהג להתגנב לחדרי מהחלון הפך למשהו קבוע אצל סוואנה, פעם זה היה מקפיץ אותי אבל כנראה שהתגלתי אחרי תקופה ממושכת בה היא הייתה עושה את זה לפחות שלוש פעמים ביום.
ישבתי על המיטה שלי עם מראה קטנה בידי ומרחתי אודם ורדרד על שפתיי, הדבר האחרון שהיה חסר לי לפגישה עם ברוק.
"למה את לא בחנות עדין?" הסתובבתי לעבר סוואנה במבט זועף, אם היא כאן זה אומר שברוק יתעכב לאסוף אותי ויהיה לנו פחות זמן לבלות ביחד.
סוואנה גלגלה את עניה "אבא שלו עובד היום בחנות, באופן מפתיע, אז קיבלתי יום חופש. אני לא מאמינה שאת יוצאת עם ברוק…כאילו מה נסגר איתכם? אתם כבר זוג או לא? ובכלל למה את משקיעה כול כך..זה בסך הכול ברוקלין." המזג אוויר אומנם דיכא את המצב רוח העליז של חברתי אבל הפטפטנות יתר שלה לא נעלמה.
גיחחתי, מביטה בפעם האחרונה במראה הקטנה וסוגרת אותה "סוואנה, תפסיקי להיות כזאת קוטרית!"
"אני לא קוטרית! אני בסך הכול רוצה לדעת אם שני החברים הכי טובים שלי הפכו כבר לזוג, רישמית." היא נחתה על המיטה שלי ונעצה בי מבט.
"אני…אנחנו לא… ככה," גימגמתי משהו לא ברור וסוואנה נחרה בבוז.
"ע ל ו ב י ם," היא הדגישה כול הבהרה "יש לך זמן להכין לי שוקו עם קצפת?".
נדתי בראשי בשלילה ותפחתי על הרגל שלה, "ברוק יגיע עוד כמה דקות! איך אני נראת?".
סוואנה גלגלה את ענייה "האמת שלא באתי לראות איך את נראת לפני עוד דייט עם ברוקלין, יש לי משהו לספר לך." הציניות והתאטרליות נעלמו מפניה של סוואנה בבת אחת והיא התיישרה במיטתי, רצינית לגמרי.
נעמדתי מולה, תוהה לעצמי מה עתיד לבוא, כבר שבוע שלא דיברנו בנינו על העבר שלי…יכול להיות שהיא גילתה משהו?
"מה זה?" נעצתי מבט בענייה החומות.
"זאת ניקול." סוואנה אמרה ואני נרגעתי כמעט מיד, מה כבר הבלונדינית הזאת עשתה?
הסתובבתי מסוואנה והלכתי לארון שלי, מחפשת ג'קט כדי ללבוש מעל החולצה הקצרה שהייתה כבר לבושה לגופי.
"היי! את אמורה לשאול מה קרה עם ניקול!" סוואנה זינקה מהמיטה והניחה את ידה על הארון, לא נותנת לי לפתוח אותו.
נאנחתי "חשבתי שגילית משהו על העבר שלי, הלחצת אותי! מה הפרצוף – חמוץ עשתה לך?".
" באמת גיליתי משהו, עלייך, זאת אומרת." כשהיא אמרה את זה הפסקתי להילחם בה כדי שתזוז לי מהארון ונעמדתי מולה, משלבת ידיים על חזי.
"ניקול אמרה לי שהיא מכירה מישהי שממש דומה לך. כאילו, היא הכירה מישהי שדומה לך במזרח העיר," סוואנה פתחה ואני שוב נאנחתי, הייתי צריכה לספר לה.
"היא אמרה לי את זה גם, סוואנה. אבל הבחורה שהיא הכירה הייתה בלונדינית, זה לא אומר כלום," מלמלתי ודחפתי אותה אחורה, פותחת סוף סוף את הארון ומוציאה ממנו עליונית שחורה. מעניין איפה ברוק?
"שמעתי על הבלונדינית," נראה שסוואנה לא עומדת לוותר. "אבל חכי שתשמעי את זה! בגלל שאני כזאת גאונה ומדהימה שאלתי אותה אם לבחורה ההיא היה אח גדול." סוואנה עצרה לשנייה כדי לוודא שכול תשומת הלב שלי נתונה לה.
"ונחשי מה? היא זוכרת בוודאות שהיה לבחורה אח אחד גדול, אולי אפילו שניים, היא לא בטוחה." הרגשתי איך הלב שלי מתחיל להאיץ.
"סוואנה, אולי זה סתם צירוף מקרים מוזר, בחייך, אני לא בלונדינית!" ניסיתי לרסן את ההתלהבות שלה אך היא לא הורידה את החיוך מפניה.
"בגלל זה – " היא הרימה את ידה באוויר "שאלתי אם היא זוכרת איך קוראים לאחד האחים."
נעצרתי על המקום, הבטן שלי געשה, כאילו הרגשתי מה סוואנה עומדת להגיד בהמשך.
"פרצוף חמוץ אולי סתומה, אבל היא אמרה לי שהיא זוכרת בוודאות שלאח אחד קראו אדוארד."
"לא נכון!" צעקתי מיד. סוואנה רק הנהנה במרץ ונראתה מרוצה מעצמה.
"רגע," היא הניחה יד על כתפי. "לפני שאת מתחילה להשתגע ולחשוב שפעם היית בלונדינית, יכול להיות שזה היה צירוף מקרים! כי שאלתי אותה איך היא מכירה את האדוארד הזה, וניקול אמרה לי שהוא היה משתתף במרוצי ספורט אסורים, והיא הכירה אותי כי היא כזאת מגניבה שהייתה מתפלחת למרוצים האלה."
מרוצי ספורט אסורים….מה?!
"אני…" הרגשתי כאילו אני חייבת לשבת. המוח שלי ניסה בכוח להיזכר במשהו שקשור לאדוארד שחלמתי עליו לבין מרוצים, אבל שום דבר לא עלה בראשי. "אני לא יודעת…" פלטתי לבסוף.
סוואנה משכה אותי לחיבוק חם ואוהב "גם אני לא, אבל אנחנו נברר את זה. יכול להיות שאת צודקת וזה סתם צירוף מקרים מוזר, ופרצוף חמוץ קצת עיוורת."
הרמתי את מבטי לעברה של סוואנה, הרגשתי צורך עז להקיא ופיתאום כבר לא התחשק לי לצאת לשום מקום עם ברוק. איך לא חשבתי לתחקר את ניקול על הבחורה ההיא בעצמי? איך תמיד סוואנה חושבת על הכול?
"סוואנה…?" לחשתי.
חברתי התנתקה ממני והביטה בי בשאלה, "איך קראו לחברה הזאת של ניקול?".
סוואנה נאנחה "זהו, זאת הבעיה העיקרית. היא לא הייתה חברה שלה, היא רק הכירה אותה מרחוק! פרצוץ חמוץ לא זוכרת את השם, אבל זה בוודאות לא היה אנני."


תגובות (6)

די די די די די די!!!! לא בריא לי כל מתח הזה!!
עם כל פרק זה רק נראה יותר ויותר מעניין..
תמשיכי! את אחת הכותבות האהובות עליי באתר!

09/08/2015 08:11

    את פשוט מדהימה! המון תודה לך…באמת!
    התגובות שלך תמיד גורמות לי לחייך :)

    15/08/2015 12:16

די תגלי לנו כברר! אני משתגעת פה!!!
אבל בפרקים הראשונים היה לה קצוות בלונדינים והיא גזרה לא?

09/08/2015 14:57

    תצטרכי לחכות עוד קצת עד שאגלה לכן הכול ;)
    ויפה! עלית על זה!

    15/08/2015 12:17

אומיגאדדדדד פאק אני משתגעת פשוט משתגעת הסיפור הזה כול כך מסובך בדיוק סיימתי ספר בכמה שעות על מישהי שגם אבד לה הזכרון והוא היה הרבה הרבה פחות מסובך פאק!!! אמלה את מסובכת בטירוף אמלה!! חחח תמשיכי מהמם ותגלי לנו כבר

12/08/2015 20:57

    חחחח האמת שאני פחות אוהבת ספרים על איבוד זיכרון, הם בדרך כלל צפויים נורא…אז ניסיתי לעשות את הסיפור שלי כמה שיותר מותח ולא צפוי.
    המון תודה מדהימה 3>

    15/08/2015 12:18
סיפורים נוספים שיעניינו אותך