סימנים – פרק 6: קייט אוהבת סגול

ביום ראשון בבוקר אנדרו הרגיש טוב כשהגיע לבית הספר כי ידע שבעוד כמה ימים יש חופש. הרבה ילדים כבר לא נכחו כי נסעו לטיולים בחוץ לארץ. היום כמעט נגמר ואנדרו חזר כל הפסקה לרחבה שבה ישב תמיד והתבונן בקייט מרחוק אבל היא לא הייתה שם, אז הוא נאלץ להתבונן באלכס. הוא נזכר שהיא אמרה שהם נפרדו, אבל אלכס נראה בסדר לחלוטין, הוא כנראה נפרד ממנה ולא היא ממנו, איזו טעות, הפסד שלו חשב אנדרו.

אנדרו לא ראה את קייט בבית הספר כבר כמה ימים והחל לדאוג. הוא תהה אם היא בבית והלך לבדוק זאת. נשמעו דפיקות על הדלת ואמה של קייט פתחה אותה. עיניה נראו נפוחות מבכי והיא עמדה בנוקשות והייתה לחוצה. "שלום אני אנדרו, ידיד של קייט, היא בבית?" הוא שאל בנחמדות, הוא רק רצה שהיא תהיה בסדר. "אז לא שמעת.. היא ברחה." אמה ענתה ופרצה בבכי. "אני מצטער.. את יודעת אולי לאן?" הוא שאל "אנחנו לא יודעים, לפני יומיים היא פשוט נעלמה.." השיבה האם ונראתה כנשברת עוד קצת, כמו זכוכית. "אני מצטער… תודה." אמר אנדרו והלך לביתו.

ביום האחרון ללימודים לפני החופש הגדול אית'ן כבר ידע שדייב הולך להחטיף לו מכות כי שכב עם חברה שלו אז הוא היה לחוץ. "אל תדאג.." אמר אנדרו לאית'ן וממש לא התכוון לזה כי גם הוא ידע שאית'ן יסיים היום במיון. ישר כשהם נכנסו לבניין דייב קיבל את פניו של אית'ן באגרוף. הוא הציק לו עוד קצת וגם זרק את תיק הגב שלו לפח והלך משם כמי שמשימתו הושלמה. כמובן שמנהל בית הספר ראה הכל במצלמות וגרם לסילוקו של דייב, למרות שלא היה בכך ממש צורך כי מחר חופש.
ביום האחרון אנדרו ואית'ן ניסו לעשות הכל בפעם האחרונה בתור י'אניקים לפני שיעלו לי'ב והכל יהיה שונה. הם אכלו כריך עם שוקולד בפעם האחרונה בתור י'אניקים ושתו מים והלכו לשירותים ולמדו שיעור ספרות, הכל בפעם האחרונה בתור י'אניקים. לפני שהם הלכו לביתם מיה ניגשה לאית'ן ולקחה אותו לצד. היא דיברה איתו בשקט כך שאני לא אשמע ונישקה אותו בפה במהירות והלכה. "היא רוצה שנחזור להיות ביחד.. אני לא יודע מה לחשוב" אמר אית'ן בשוק. "מה אתה רוצה לעשות?.. תחשוב טוב לפני שאתה עונה" אמר אנדרו ורצה להוביל אותו לדרך הישר. "אני רוצה אותה אבל לא בתור חברה, אני לא בטוח שאפשר לסמוך עליה." אית'ן השיב. "אתה מספר לי? היא בגדה בך ואז בגדה במי שבגדה איתו איתך." אנדרו אמר כדי להוריד אותו מהרעיון שהם יחזרו להיות זוג. "בגדה ב… שבגדה איתו איתי.." הוא נשמע מבולבל אבל הבין את הרעיון.

אנדרו נהנה מהיום הזה אבל כשיצא מבית הספר לביתו ונזכר שגם היום לא ראה את קייט הוא נהיה עצוב. הוא הלך לביתו ועבר על הגשר בדרך ופתאום הוא הבין משהו. השמיכה הסגולה, כמו מגן הטלפון הסגול, והשמלה הסגולה. קייט אוהבת סגול! הוא שמח כשחשב זאת כי ידע שעלה על משהו. והמחברת ההיא, הכיתוב עליה היה זהה לכיתוב של חולצתה חשב ונזכר במראה שלה. היא חייבת להיות שם, אם היא ברחה שם היא נמצאת, ממש מתחתיו, כך אנדרו הסיק. הוא הלך לשם והמזרן עוד ישב שם והכל היה במקומו אך היא לא הייתה שם. אז הוא התיישב על המזרון והריח את השמיכה, היה לה את ריח הסבון המתוק שיש לה בשיער.
לפתע המזרון צנח מעט והוא שמח לגלות שקייט היא זאת שהתיישבה לידו. בלי להסס הוא חפן את פניה בידיו ונישק אותה והיא לא נרתעה והחזיקה בעורפו גם כן. הם הסתכלו אחד לשנייה בעיניים וצחקו בבושה. "מה קרה עכשיו?.." היא צחקה אבל לא התביישה ונראה על פניה שהיא גאה במעשיה. היא צריכה להיות חשב אנדרו היא עם האדם הנכון. "איפה היית? דאגתי לך!" הוא אמר וחייך. היא נישקה אותו שוב.
"אנדרו?" היא שאלה ופניה מיד הפכו להיות עגמומיות. אנדרו המהם כמי שמקשיב. "אני צריכה לספר לך משהו, וזה יהיה לי קשה. אבל אני באמת סומכת עליך!" היא נשמה עמוק והתחילה להסביר את עצמה.