תגידי לי

גבה מופנה אליי, אך למרות זאת אני לא יכול להוריד את מבטי ממנה, היא נראתה כמו אלה ולמרות שהיה ברור שהיא ידעה את זה, עדיין היה בי משהו שרצה לדעת איך זה להיות ליד מישהי כמוה, דבר אשר כמעט השגתי.
"אני רוצה לנסות משהו." היא מסתובבת אליי לפתע ולפני שאני מספיק להגיד משהו, היא נעמדת על קצות אצבעותיה ומנשקת אותי.
הנשיקה שלה הייתה קלילה ובלתי מתחייבת, היא לא בחנה גבולות או התגרתה בי, היא פשוט הצמידה את שפתיה אל שפתי, וזה נראה כמעט כאילו היא מחכה למשהו.
היא מתנתקת מהנשיקה בפתאומיות וכל אני יכול לעשות הוא להביט בה, יודע שאני צריך להשתמש בהזדמנו תהזאת לפני שהיא תתחרט ולא תרצה לראות אותי עוד בחיים.
אני מרים אותה היא לא עושה דבר בשביל לעצור אותי, היא פשוט מביטה בי בזמן שאני מניח אותה מעדינות על המדרגה.
היא לא נראתה כמו אלה עכשיו כשהיא קרובה יותר אליי, אולי זה רק אני אך בהחלט הייתי מקדיש לה דת.
"אם תרגישי לא בנוח, תגידי לי ואני אפסיק, בסדר?" אני שואל אותה, קולי עדין, ואני מקווה שהיא לא תגיד לי להפסיק, בגלל שזה ישבור את ליבי.
היא לא אומרת דבר פשט עוצמת את עיניה ומחכה, זה מוזר שהבחורה שצחקה איתי ולחשה באוזני לפני כמה דקות היא אותה נערה שעומדת מולי עכשיו, שברירית מעט ומעורערת.
הנשיקה שלי לא הייתה עדינה כמו שלה, היא הייתה מבולגנת, שפתינו לא התאימו בדיוק מושלם, האפים שלנו התנגשו והנשיקה כולה זעקה אי נוחות, בעיקר בגלל שהיא לא שיתפה פעולה, אני מניח שזו דרכה לומר לי להפסיק.
אני נאנח, ומניח לשפתיי לעזוב את שפתיה אך לפני שאני מספיק לזוז אחורה, ידיה תופסות את חזית חולצתי ומושכות אותי בחזרה, נשיקתה הייתה נואשת ורעבה, עיניה פקוחות למחצה וכאשר אני נושך את שפתה היא מחייכת קלות.