הרגע הזה שהבנת כמה חזק נפלת

את רוקדת לך בשלווה מלווה בהתרגשות, אהבה למשהו שאת כל כך אוהבת, את מגלה כמה עוצמה, חוזק וכוחות את מקבלת. את מסיימת לרקוד, עומדת במקום, ליד העמוד. ופתאום הוא מגיע, עורכים ביניכם הכרות קצרה ואת מרגישה איך כל איבר ואיבר בדרך לניצוץ בעיניים מתמלא בכמיהה לאותו אדם.
זה חזק ממך, ומוציא ממך את האריה שבסיפור, את נלחמת, לא מוותרת, מרגישה בכל רמ"ח איבריך שלא הרגשת את זה סתם, הרי אלוהים שם למעלה כבר זמן מה לא שלח לך מישהו שמדליק את הניצוץ הזה שבך.
את יודעת ומבינה שהוא לא בדעה כמוך, אז את מחליטה לשמור אותו קרוב יותר אליך..כמו שצריך. מבלה, מתקשרת, מסמסת, חושבת עליו כל הזמן, מאמינה בכל ליבך שרק עוד קצת והוא יכיר ויראה את היופי שבך, יראה כמה את אישה קסומה ומיוחדת, כמה את אישה שכל גבר היה רוצה לצידו, כמה את חברה, כמה את מכילה ממש כמו שמך, כמה את תומכת וכמה אהבה יש לך לתת.
את באמת מאמינה בתמימות לב שזה יקרה, אך משהו בו פשוט אטום..הוא לא רואה את זה בך, הוא מהתל בך, או שאולי זה מה שאת מרגישה. הוא מתקרב ובורח, מתקרב ובורח..כמו גבר אמיתי שקשה לו עם מחויבות ורצינות.
את מאחלת בכך ליבך, שביום שיפול לו האסימון את כבר לא תהי שם.
אך בינתיים, את חסומה, את לא משוחררת..או אולי משוחררת מידי. את אסטרטגית, חושבת על כל מהלך..מה הוא יגיד, מה הוא יעשה, איך זה יתפרש אם אלו המילים שיצאו לך מהפה.
את מרגישה טעונה עליו..בקטע החיובי, את מרגישה שאת רוצה אותו, שיגע בך, שילטף אותך, שישק לגופך, שלאט לאט יפשיט אותך ויחדור לגופך ותתאחדו לגוף אחד.
אבל אז את מבינה שאת על הסיפון הזה לבד, והפנטזיה הזו היא שלך בלבד!
וזה לא כיף, אולי קצת כואב ומעליב, על אף שאת משחקת אותה הכי חזקה כלפי חוץ.
משהו בו, משהו במבט הזה שהיה ביניכם בפעם הראשונה, משהו בתחושה הזו שפגשת אותו לראשונה פשוט לא משחרר אותך.
אז את חושבת שאת חזקה, ושאת שולטת בעיניים. אך יקירתי..את טועה בגדול!
אותו אדם לא ראוי לך, הוא לא רואה את היופי שבך, הוא לא רואה את כל אותם הדברים שאת רוצה ומייחלת להם בבן זוגך.
אז נכון, אולי המפגש עם הבחור האחר אתמול היה מוקדם מידי, ונכון שכל שראית לנגד עיניך היה את מבט האכזבה של זה שליבך וגופך כל כך כמהים לו..אך את צריכה להמשיך להיות חזקה.
קומי מהמקום אליו את שוקעת אט אט..הוא לא בשבילך ויותר מזה..הוא לא ראוי לך.
אלוהים שם למעלה בוחן אותנו בכל פעם מחדש ונותן לנו תקווה, הוא בא להראות וללמד אותנו ברגעי החולשה שלנו שאנחנו יכולים לצאת ולקום מכל נפילה, לפעמים זה עשוי לקחת קצת זמן, אך הבחור שלך מתארגן ולומד עוד קצת בחייו לפני שיהיה מוכן.
לפני שיהיה מוכן להכיר ולהכיל אותך, הוא כנראה צריך לעבור עוד קצת מסעות בחייו, בכדי שכבר במבט הראשון, יוכל להבין שליבו שייך לך, שהוא האחד שלו, ויתרה מזאת..שליבך שייך לו.
הבחור שלך יגיע, אהיי רגועה והסירי כל דאגה מליבך.
בינתיים, תנסי לעשות עוד קצת פאן, תבלי עם חברותיך ומשפחתך, תעשי את אשר על ליבך, תעבדי, תלמדי, תתפתחי. כי כמו שאבירך טרם מוכן, גם את צריכה לעבור את מסע הזמן.
קחי הכל בפרופורציה הנכונה יקירה, הוא יגיע, וכשזה יקרה, את תרגישי שלווה, רגועה ונינוחה…ותביני למה זה לקח כל כך הרבה זמן.
אוהבת אותך המון
את