יש רגעים

יש רגעים בהם אני רוצה להטיח את מילותי על צג המחשב,
להקליד בכוח את הרגשות שאיני יכולה לבטא,
להגיד לכולם כמה העולם דפוק ומלא בשנאה מיותרת,
ובאהבה מיותרת.
יש רגעים שבא לי לצרוח על השמיים,
לברוח ולעולם לא לחזור.
יש רגעים שבא לי לקחת סכין ולחתוך את גופי העלוב בתקווה ששירים וסיפורים ידממו החוצה.
יש רגעים שלא בא לי לעשות כלום ובאותו זמן בא לי לעשות כל כך הרבה.
בא לי לבכות,
לצעוק,
לרוץ,
להכות…
אז אני סוגרת את המחשב והולכת לישון.