הצחוק

הצחוק שמתגלגל בחדר בלי הפסקה דורש להישמע בכל מקום, דורש את תשומת לבך. העצב יושב בפינת החדר ומחכה.. שיראו אותו אך לא ירעיש לא יגיד מילה רק ישב ויחכה. בזמן שהצחוק גונב את ההצגה, את תשומת ליבך. ובלי ששמת לב נשאר העצב לבד בפינה כמו תמיד.
והנה הצחוק גונב את ההצגה. ופתאום הצחוק מזיל דמעה, דמעת "אושר" והעצב פתאום קם מהפינה ניגש לצחוק ונותן לו חיבוק, אך הצחוק ממשיך לבכות דמעות "אושר" והעצב יושב וממשיך לחבק את הצחוק. עד שברגע אחד אתה מסובב את הראש. והצחוק מפסיק וכל מה שאתה רואה זה את העצב מחבק את עצמו, ולא עוזב אפילו לא לשנייה. כי הוא יודע שהוא צריך את החיבוק. העצב מתקפל לתנוחת עובר ובוכה בלי הפסקה. ורק אתה לא תבין איך הצחוק נעלם בשנייה.. וכל מה שנשאר בפינת החדר זה העצב עם חיבוק עצוב.