זו רק תחושה

היא טיילה ברחובות הקרים.
היא יצאה לפאב, למרות שהיא ידעה שבימים האלה מסוכן להיות בחוץ.
למה?
אף אחד לא יודע.
אבל התחושה שמישהו מביט בך לא עוזבת את אף אחד מתושבי העיר.
היא צעדה ברחובות הקרים, והתחושה שמישהו מביט בה לא עזבה אותה.
להפך, היא רק הידקה אחיזתה.
"אבל זו רק תחושה" חשבה לעצמה, כשרק רעש נעלי העקב נשמע ברחובות.
שערות רגליה סמרו, כי חוץ מהמעיל של חבר שלה שום דבר לא כיסה אותה מלבד שמלתה הקצרה.
רעש מים מהשלוליות נשמע, אבל היא לא הסתובבה, כי זו רק תחושה.
היא עשתה עיקוף מסמטה צדדית, כדי להגיע מהר יותר.
היא שמעה רעש את מצית, אבל היא לא הסתובבה, זו רק תחושב, כמו שחושבים על פיהוק אז מפהקים.
צליל חד נשמע, גופה מנסה להסתובב, אבל היא לא נותנת לו.
כי זו רק תחושה.
ולמרות התחושה היא מאמינה.
ובגלל האמונה היא מפחדת.
מה יקרה אם היא תסתובב?
האם תחוש הקלה או פחד?
הפחד שלט בה, והיא לא הסתובבה, כי אם היא תסתובב, אולי היא תפחד יותר.
היא מנסה להגן על עצמה, אם לא תסתובב, לא תדע. ואם לא תדע, לא תפחד.
אז היא לא הסתובבה.
ועכשיו היא רוצה להגן עליכם.
בבקשה, אל תסתובבו.