מיים שקטים – פרק 7

מנקודת המבט של נועה –
לא יכלתי להמשיך לשמוע את השטויות שדני מדברת , כל הקטע של הסיגריה ועמית עצבנו אותי , ואיתי שמתגרה בעמית עצבן אותי יותר.
יצאתי מהחדר בורחת מהדיבורים של דני , התחלתי להתהלך בפנימיה לבד מנסה לנשום אוויר צח …
״נועה״ שמעתי , ראיתי את איתי יושב על ספסל שמסביבו יושבים עוד כמה ילדים מהפנימיה .
התקדמתי משם מתעלמת ממנו , והוא רץ אליי.
״נועה , קראתי לך״ הוא הגיע אלי מתנשף ,
״תגיד לי״ אמרתי לו ״בשביל מה התערבת לעמית ודני בריב ״
״מה ?״ הוא כיווץ את גבותיו ״אה… זו המתולתלת״
״כן זאת המתולתלת ״ אמרתי בעצבים
״כי המכוער הזה יצא מניאק , מה הוא צשחק אותה פתאום מודאג״ הוא אמר
״מה אכפת לך אבל ״ אמרתי
״סתם… היא ישבה ודיברה איתי והיא אחלה״ הוא אמר מכניס את ידיו לכיסים .
״גם הוא אחלה , אתה לא מכיר אותו . ואתה שומע רק את הצד שלה״ אמרתי
״איזו חברה נפלאה״ שמעתי את קולה של דניאל שהייתה מאחורי
״מה את עושה פה ?״ הסתובבתי אליה
״באתי לראות לאן נעלמת״ היא אמרה משלבת את ידיה ״את במסע שכנועים נגדי?״
״אויש נו דניאל״ קראתי בשמה המלא״תפסיקי לחשוב שאני נגדך, אבל לך יש חלק לא קטן בפרידה הזאת . ואת מציירת את זה כאילו רק הוא אשם״
״ואת הסנגורית שלו ?״ איתי התערב
״ואתה הסנגור שלה?״ אמרתי
״את לא חברה״ היא מלמלה
״את רוצה להיפרד גם ממני?״ גיחכתי גיחוך מריר ״תפסיקי להרחיק אנשים ממך״
״תפסיקי לחשוב שאת המבינה הכי גדולה, אולי עדיף בכלל שאת תצאי עם עמית אם הוא כזה אחלה״ היא אמרה בעוקצנות
״עמית הוא חבר טוב ולא מעבר״ אמרתי ״אבל אני אוהבת אמת ויושר , ואת דני מתנהגת בזמן האחרון בילדותיות ״
״יש לך סיגריה?״היא התעלמה ממני פונה לאיתי .
״אם תתן לה סיגריה , תשכח ממני״ אמרתי לו בנוקשות
״וואי איך אתם עושים פה סיפור מסגריה״ איתי אמר
הבטנו בו שתינו , מחכות מה יחליט .
״האמת שאני לא רוצה שתתמכרי״ הוא אמר לאחר כמה שניות.
״כן , בטח״ היא אמרה בטון מזלזל , הביטה בי במבט עצבני ואחרי זה הלכה מהמקום.
״עכשיו את רגועה?״איתי הביט בי ״בואי נעשה סיבוב״
״אז נועה תגידי , את נראת כזו טחונה אם לומר את האמת. מה את עושה פה?״ הוא שאל מחייך כשהתיישבנו על ספסל .
״איך בדיוק נראת טחונה?״ שאלתי
"בלונדינית,עם עיניים כחולות,יפה כזו״ הוא צחק
״טוב האמת שאני כן טחונה״ צחקתי ״אני פה כמרד בהורים שלי , הם שמו את סבתא שלי בבית אבות כשהייתי בכיתה ט׳ . ואני קרובה אליה מאוד . זה מפריע לי שיש לנו ווילה ענקית והיא צריכה להיות בבית אבות״
״ידעתי , אז את מהבלונידניות השוות שמורדות?״ הוא חייך
״אולי״ אמרתי ״ואתה למה באת לפה?״
״אמא שלי ילדה לפני שנה״ הוא התחיל לספר ״ו… נולד לה ילד אוטיסט״ הוא נעצר
הבטתי בו מחכה שימשיך
״אני …״ הוא נאנח״היא נכנסה לדיכאון , כרגע הוא בחזקת אחותי הגדולה . אני לא יכול לסבול את זה יותר , את כל הצרות האלה … חיפשתי לברוח״ הוא אמר לסוף
״אני … לא יודע למה אני מספר לך את זה, אני באמת לא סיפרתי לחברים שלי אפילו שהיא נכנסה לדיכאון , הם חושבים שעזבתי כי אבא שלי הכריח אותי״ אמר
״הכל בסדר איתי״ אמרתי בטון מרגיע מתאפקת לא לבכות מולו ״לכל אחד יש את החבילה שלו״ .