לא יודע מה חשבתי לעצמי שכתבתי את זה.

אדיש כמו חרא על הכביש

29/07/2015 1000 צפיות 4 תגובות
לא יודע מה חשבתי לעצמי שכתבתי את זה.

יואב היה אדיש כמו חרא על הכביש . שום דבר לא הזיז לו והכל עבר מעליו .
המורה באמצע השיעור צעקה עליו שלא הכין שיעורים – אדיש.
חוזר הביתה רואה את ההורים שלו רבים וצועקים – אדיש .
הבקיע את שער הניצחון במשחק הכדורגל הכי חשוב של הבית ספר- אדיש.
אפילו ביום שבו איבד את בתוליו – אדיש.
ברח לו נאד באמצע החופה של עצמו – אדיש.
קיבל קידום בעבודה – אדיש.
נולדו לו בשעה טובה תאומים – אדיש.
קראו לו לצוו 8 לחודש וחצי – אדיש.
יום אחד הלך יואב בשיא אדישותו בשכונת מגוריו שאליה היה אדיש לחלוטין , עבר את הפארק באדישות יתרה וצעד לעבר הבניין שבו התגורר אדיש כהרגלו.
חצה את הכביש האיש האדיש ולא שם לב למכונית הלבנה שנסעה במהירות לא אדישה………
כך הפך יואב לאדיש כמו חרא על הכביש


תגובות (4)

אוקיי… אני לא אדישה למה שקראתי הרגע! אני אוהבת את הצורך כתיבה שלך, היא מעניינת וכל פעם שאני רואה סיפור שלך אני רוצה לקרוא כי כל פעם הוא מביא משהו חדש אז… זה יפה (:

29/07/2015 22:54

    כיף לשמוע :-)
    תודה.

    29/07/2015 23:06

ממש אהבתי. סיפור קליל וכיפי לקריאה שגרם לי לחייך…
-השראה

29/07/2015 23:04

אוי גאוני.

30/07/2015 12:03
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך