הסיפור של מור – פרק 1
נ.מ מור:
"מור וליאור אזולאי, קומו עכשיו או שתאחרו לבית ספר!" אמא העירה אותי ואת ליאור בצעקה
"קמתי! ליאור קום כבר!" אמרתי קמה מחזיקה את עצמי לא ליפול, כנראה הייתי יותר עייפה משחשבתי..
אחרי שסיימתי להתארגן הלכתי להקים את ליאור
"יאללה ליאור קום כבר" אמרתי נכנסת לחדר שלו פותחת את הווילון
"בסדר חופרת אחת, עוד חמש דקות אני קם!" אמר בעייפות ועצבים
"אז אני מבינה שאתה רוצה שאלינור תאחר שוב בגללך? כי היא עוד מעט באה…" אמרתי לו והוא מיד קם ואמר "אלינור באה?! למה לא אמרת קודם?! יאללה תזדרזי אלא אם כן אתן מעדיפות ללכת ברגל" אמר מחייך מהמחשבה שהוא יראה את אלינור אחרי שאת רוב החופש היא בילתה בטיולים בארץ ובחו"ל
"ואחר כך אתה לא מבין למה אני קוראת לכם זוג יונים…אתם פשוט מטורפים אחד על השנייה!" אמרתי מזכירה לו כמה פעמים הוא חפר לי שהוא מת עליה..
"אם כבר מדברים על שניכם, מתי אתה מתכוון להגיד לה איך אתה מרגיש?" שאלתי בזמן ששנינו הולכים למטבח
"מי אמר שאני אעשה את זה? ותאמיני לי שלא כדאי לה לדעת, לא מגיע לה דפוק כמוני" אמר משפיל את פניו
"עוד פעם זה?! נו באמת ליאור -" "די כבר! תביני שאני מפחד לפגוע בה!" אמר עם פנים מושפלות, רציתי להגיד לו שיפסיק עם השטות הזו, אבל אני יודעת שקשה לו לדבר על זה, הוא כל כך מפחד לפגוע בה שהוא בטוח שכל קרבה שלו אליה תזיק לה, אבל אי אפשר להאשים אותו, ככה זה כשאתה מתאהב במישהו ומרוב השטויות שלך אתה מפחד לפגוע באדם השני..
סיימנו לאכול ובדיוק אלינור הגיע, כשהיא וליאור ראו אחד את השני היא הסמיקה וחייכה חיוך מובך והוא רק חייך
..כשהגענו לבית ספר נפרדנו ממנו והלכנו לכיתה שלנו בעוד שהוא הלך למחששה, שוב..
אלינור הסתכלה עליו בדאגה ואמרה "לא נמאס לו מהשטויות האלה? הוא לא מבין שזה מזיק לו?!"
"לא יודעת, עזבי, ככה הא כשהוא מבואס, בואי נלך כבר לכיתה, עוד מעט יש שיעור" אמרתי, היא שאלה למה הוא מבואס ובמקום לענות לה פשוט משכתי אותה לכיתה, בדיוק כשהגענו היה צלצול, התיישבנו וחיכינו למורה כשפתאום….
תגובות (1)
מושלם!! תמשיכי