you'll be sorry 8

«אמבר»
\"זה הבר , זו במת הריקודים , המטבח החדר שלי ופה המרכז של המסעדה, כפי שאת רואה כך שהשולחנות מרוכזים פה . \"
ג\'יין הסבירה לי בזמן שהסתובבנו במסעדה. המקום נראה ממש יוקרתי . הקירות היו בצבע שמנת ובז\' עם עיטורי זהב. היה שטיח אדום בכניסה שהשתפל מהכניסה ולאורך המדרגות. ומה שהכי משך את עיני הייתה הנברשת העצומה שזרחה למעלה . המקום שידר אלגנטיות אושר וגם קצת ביתיות איכשהו. וזה מוזר כי מבחוץ המקום נראה קצת כמו דיינר. כשאמרתי זאת לג\'יין היא רק קרצה ואמרה ש\'זה הסוד של המקום\'. לאחר ההסברים על המקום ומה אני אמורה לעשות ולומר, התיישבנו מותשות ופיטפטנו מעט ולפתע היא שאלה \"אז מה את אומרת על המקום?\"
חייכתי ועניתי ב\" אהבתי מאוד המקום ממש אלגנטי\".
\"אכן חבל שאי אפשר לומר זאת על האנשים כאן \" הופתעתי מהרטינה בקולה אך התעלמתי זה לא ענייני. \" מתי אוכל להתחיל?\" שאלתי . \"אחרי שנצא לקניות ונסיים כבר יהיה מאוחר מדי למרות שהמסעדה פועלת רק בערב , אני עדיין רוצה להכין אותך שלא יקרו שום תקריות מיותרות. \"
\" ר..רגע קניות? \" מלמלתי בקול. \" כן יקירתי, את לא תוכלי לעבוד פה עם הבגדים האלו, בלי לפגוע כמובן!\" היא מיהרה לומר.
ולפני שמחיתי, היא קמה מהכיסא ונופפה למישהו מאחורי, מכיוון הכניסה/ יציאה.
\"הנה הנהג שלנו אמבר יקירתי, קדימה!\"