מבוקשת
"אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?" היא שאלה והסתכלה עליי במבט מיואש ועייף
"מה ההבדל?" שאלתי וציפיתי לתשובה חסרת חשיבות כרגיל
"ההבדל הוא שאני מעדיפה לשבת בכלא מאשר להשתנקר ואתה לא" היא הסתכלה לי ישר בעיניים וראיתי שהיא כועסת "את מדברת שטויות" זרקתי לאוויר, היא הסתכלה עליי במבט כועס ונשמה בכבדות "אז את מוכנה לספר לי מה באמת קרה שם?" היא לקחה את הכוס שהייתה מולה על השולחן ושתתה באיטיות "אני רוצה לפגוש אותו" היא שמה את הכוס בעדינות על השולחן "ואני רוצה שזה יקרה מחר!" היא התעקשה "את מי? את השותף שלך? מי זה?" התחלתי לתחקר והיא, כנראה יותר חכמה ממה שחשבתי, היא הסתכלה עליי במבט קודר "אתה יודע מה קורה כשאתה בטריפ רע?"
"כן, שמעתי מקרים של אנשים שונים, לרוב מתחרפנים"
"ניסית?"
"נעמי, להזכירך אני שוטר!" כעסתי
"נכון, מתחרפנים אבל אתה יודע מה קורה לפני זה? מה מרגישים?"
"מה זה קשור לחקירה?" ניסיתי להחזיר אותה לנושא שלנו אבל היא הייתה כבר בשלה
"קודם אתה נהנה, מקסימום חצי שעה לא יותר, ואז הכל מתחיל" הסתכלתי עליה במבט כועס, כמה שהיא מהפנטת ומשוגעת בו זמנית… אבל אסור לי להיכנע לה, מספיק לי שנקשרתי אליה מפעם וכמעט נהייתי כמוהה "אוקיי, כן! אני יודע מה קורה בטריפ רע אוקיי?" היא חייכה "עכשיו אתה מתחיל לדבר"
"נעמי, מה שהיה היה, את לא יכולה לעשות לי את זה שוב, אני שוטר ויש לי משפחה משלי כבר אז תפסיקי"
היא קמה ממקומה וצעקתי "לא! שבי במקום!" היא התקרבה ולחשה לי באוזן "לא, אני יודעת שאתה לא מתכוון לזה, אני יודעת שאתה רוצה אותי" היא התחילה ללטף אותי "תפסיקי עם המשחקים שלך כבר! זה לא עובד עליי תביני כבר!!!" היא המשיכה ללטף אותי במקומות הכי רגישים בגוף שלי, איך היא זוכרת מה אני הכי אוהב?!
"בוא נברח מכאן, בוא נטוס רחוק רק אני ואתה, אני יודעת שאתה אוהב אותי ולא את אישתך, בגלל זה דווקא אתה חוקר אותי ולא איזה שוטר אחר"
לאט לאט היא הגיעה לאקדח וכיוונה אותו אליי "תביא לי את הטלפון שלך עכשיו!"
"נעמי תרגעי אני מבקש"
"אמרתי לך שתביא לי את הטלפון או שאני יורה ולוקחת בעצמי" הידיים שלה רעדו "נו כבר!"
עצמתי עיניים דחפתי יד לכיס ושלפתי את הטלפון "קחי"
היא חייגה מספר כלשהו ואני ניסיתי לקום "לשבת אמרתי!"
היא לא פראיירית, רואים לה את זה בעיניים, בכל זאת מבוקשת מס' 1 בישראל.
"הלו? ג'וני זאת אני תבוא תיקח אותי מהתחנה…" היא ניתקה את הטלפון וזרקה אותו לרצפה "לא בבקשה אל.." היא כיוונה את האקדח לטלפון ולחצה על ההדק "אני עושה מה שאני רוצה לא מה שאומרים לי" היא כיוונה אליי את האקדח חזרה "עכשיו תגיד לי איך יוצאים מפה בלי שהכחולים יתפסו אותי" היא הסתכלה עליי עם המבט המטורף שלה "עכשיו!"
הצבעתי על החלון "קומה ראשונה לא יקרה לך כלום"
"תודה" היא אמרה ולחצה על ההדק.
תגובות (1)
אם זה בהמשכים , אז אני מחכה בקוצר רוח להמשך :)