⁦👨‍❤️‍👨⁩אתה כן אוהב אותי! – פרק א’ (תוכן הומוסקסואלי)

"אני לא יכולה יותר" אמרה טלי לבתאל, שקראה בספר. "אז תגידי לה את זה, מה הבעיה?" ענתה לה בתאל שהרימה לרגע את מבטה אל טלי וחזרה לקרוא. "טוב, אני רואה שאיתך אי-אפשר לדבר עכשיו, את שקועה בספר" טלי קמה מהספה שישבה עליה וצעדה אל הדלת. "את הולכת?" בתאל שאלה. "כן, אני לא יכולה לשבת כל היום בבית ולהחנק, אני צריכה לעשות משהו עם עצמי, לא נשאר הרבה לחופש" טלי נפרדה מבתאל ויצאה אל הרחוב.

סייריל ישב במסעדה על כורסת העור ועישן בנחת. הוא הביט אל מעבר לחלון וראה זוג מתנשק, מלצר ניגש לשולחן. "אדוני, אדוני האם תרצה להזמין משהו?" סייריל שהיה שקוע בזוג התנער באחת ממחשבותיו "עוד מעט, אני מחכה למישהו". "איך שתרצה אדוני" אמר המלצר ונעלם כלעומת שבא. סייריל חיכה שעה וחצי שלמות והספיק כבר להזמין שתי כוסות של וויסקי סקוטי ואז רפאל הגיע.
"היי" אמר רפאל והתיישב בכורסא ממול, "הא רפאל הגעת בסוף" סייריל כיבה את הסיגריה במאפרה "נו, מה חדש?". רפאל סידר את פאותיו הארוכות ובהה בסייריל. העיניים של רפאל וריסיו הארוכות פשוט הטריפו את סייריל, סייריל הרגיש שהוא נמס כשרפאל הסתכל עליו. "אממ… סתם אתה יודע כרגיל. לומד בישיבה ו… מתגעגע אלייך, בתור חבר כן?" סייריל ידע שרפאל מאוהב בו אבל בגלל שהוא ביישן וחרדי הוא לא נותן דרור לרגשותיו. עד כמה שסייריל אהב את הבחור המדהים הזה. "אז… שנזמין משהו?" סייריל שאל אותו, "המקום הזה כשר?".
"בטח שהוא כשר! לא סתם נפגשנו פה"
רפאל חייך, "אוקיי למה לא"
סייריל ורפאל הזמינו אוכל ואכלו בתאבון רב, במיוחד בגלל ששניהם נסעו נסיעה ארוכה למסעדה. רפאל למד בישיבה בבני-ברק ולסייריל הייתה להקת דת'-מטאל שהסטודיו שלהם היה בתל-אביב. וכשהוא לא היה בסטודיו או בהופעה הוא עבד במלצרות. "טוב, אז אני אסע לישיבה עכשיו? כן אני אסע" אמר רפאל ספק לעצמו ספק לסייריל בלי בטחון.
"אתה תבוא אליי" אמר סייריל וקם מהשולחן, הוציא כסף ושם על השולחן. "בוא אחרי" סייריל הסתובב לכוון היציאה והלך אליה, רפאל קם בחיפזון והלך אחריו. "אבל סייריל, אני ל…". "ששש" השתיק אותו סייריל. "איתי אין לך ממה לפחד, תסמוך עליי אני אשמור עליך" סייריל שם את ידו על כתפו של רפאל, איך שהם יצאו מהכניסה של המסעדה התחילו לרדת טיפות. סייריל הגיע למכוניתו השחורה פתח אותה והתיישב במושב. "נו מה רפאל? תכנס" סייריל אמר לרפאל שעמד עדיין מחוץ לאוטו. רפאל נכנס וסגר את הדלת. "אני שמח שבאת" סייריל אמר בשמחה. "גם אני" אמר רפאל וסיבב את ראשו לחלון. סייריל התניע את האוטו והם נסעו.