להתראות אני מזויף, שלום זהות

זו פרידה מעצמי .
מהעצמי שלי כשהייתי איתו .
זו פרידה מכל מה שגיליתי על עצמי כשהייתי שלך .
זו פרידה ריקנית, ריקנית מרגש .
ובכל זאת, היא משאירה חלל גדול בתוכי .
הייתי שלך, אך רק לרגעים קטנים .
הייתי שלווה אך רק בימים מעטים .
הייתי שמחה אך תמיד היה חבוי לו חשש גדול בפנים .
בכל אחד מן הרגעים שהייתי איתך, שלך, גיליתי שאני שונה .
שונה מכל התדמית שיצרתי לעצמי .
שונה מכל המגננות, המסכות ומה שהלבשתי על עצמי .
איך הייתי שונה, בפעם הראשונה בחיי הייתי אני .
גיליתי שקיים בי כל מה שכל חיי קינאתי שאין לי .
גיליתי שאני אחרת, אחרת ממה שהצגתי את עצמי בפניי ובפני אחרים .
גיליתי שקיימת בי סקרנות לראות, לחוות, להרגיש .
להרגיש … להרגיש את כל מה שמנעתי מעצמי מבלי לדעת .
אמנם אני שברירית, יותר שברירית ממה שהייתי, אך אני גם חזקה .
חזקה יותר מהרגש .
לא אפול לעצבות על כך שנפרדנו, הרי בעצם, ממה הפרידה ?
פרידה ללא מילים, פרידה שמקורה בהתרחקות פנימית בלתי מוסברת .
פרידה מרגעי אושר קטנים מלאים בתשוקה .
מלאים בתשוקה של כל מה שלא היה לי והופיע בן רגע .
תשוקה לסקרנות שהתגלתה בין בכל מבט בעינייך .
הפרידה היא לא ממך, היא מחיי הקודמים .
הפרידה מכבידה מפני שהיא מהולה בבלבול ומגוון רגשות .
הפרידה הזו היא מהאני הקודם .
להתראות אני מזויף, שלום זהות .

עברו מספר ימים ועדיין קשה לי בלעדיך .
משהו בלתי מוסבר גרם לי להיקשר אליך .
אתה היחיד שגרם לי להיות אני, היחיד שגרם לי לגלות מה קיים בתוכי .
ואלי בגלל זה כל כך קשה לי .
אתה חסר לי .