הדרך הנכונה- פרק 2

אניה הובילה אותנו למקום כלשהו באי, חדר קטן ומוזר. ״כאן תישארו עד שתילמדו את השפה שלנו ואת תרבות החיים שלנו.״ אמרה אניה. היא הביאה לנו ספר שנראה כמו סוג של תנך ונכנס אלינו ילדה בערך בגיל אחותי שאמרה ״ אני המורה שלכם לשפת הבנג׳ו״ היא לימדה אותנו במשך שנה עד שכבר היינו ממש בקיאות בשפה המשונה. בנוסף, בין השיעורים, למדנו גם על תרבות הבנג׳ו. לאי יש 4 שבטים, אש, מים, אדמה ואוויר. לכל שבט יש תפקיד מסויים, האש- מקריבים את הקורבנות למרגו שון, המים מביאים מים מהנחל בבוקר ובשאר היום הם משמשים כמעין כוהנים של המרגו שון (האש הם כמו הלווים שלו), האדמה שומרים על האי מחיות רעות, והאוויר מכינים את האוכל- האוכל היחיד הכשר לפי המרגו שון (האוכל היחיד שהוא אכל) זה פקאנים. כל הסוגים של הפקאנים, מכינים מהרכים מרק, מהקשים ׳ירקות׳ למרק, וכן הלאה. המים חיים ליד הנהר, האש בין העצים, האוויר על העצים, והאדמה מסביב לכולם- כדי להגן.
בתום השנה לקחו אותנו שתי ילדות למבנה ענק שבתוכו עמד כיסא גדול ומפואר. עליו ישבה ילדה, כנראה המלכה סיניולה. (מעכשיו הסיפור הוא רק בשפת הבנג׳ו- חוץ מחלקים מסוימים- אז שתבינו למה יש לה שפה עילגת…).
״שלום״ אמרה המלכה במבטא של בנג׳ואית אמיתית. ״ההסבר נעשה בניפרד, קחו מכאן את הגדולה״ היא ציוותה ושתי ילדות שעמדו לצידה הנהנו ולקחו את ליאה, אחותי. ״אני סיניולה, בטח שמעת עליי, מי את?״ שאלה סיניולה ״אני קוראים קים״ עניתי, מנסה לראות על פי פרצופה אם עשיתי טעות בדבריי. ״אני מבינה, בואי ואערוך לך סיור בארמון״ היא אמרה די בחביבות.
טילנו בארמון והיא הסבירה לי כל מיני דברים על הממלכה, עליה, על החדרים. נכנסנו לחדר גדול שכל קירותיו היו ריקים חוץ מאחד. היו עליו ארבעה ציורים, נערה עדינה ויפה, נערה פראית ואמיצה, נערה עליזה ונמרצת, והאחרונה הייתה נערה שנראתה ממהרת ודואגת. ״מרגו שון האמין שיש ארבעה סוגים של בני אדם.״ התחילה סיניולה ״אני מנחשת שכבר הבנת מה מסמנת כל נערה״ הנהנתי ״ובכן, אז אני אתחיל ישר בהסבר- מי היא כל אחת. כמו שאת בוודאי רואה- מתחת לכל נערה יש משהו״ סיניולה עצרה לרגע את דבריה ופתאום הבחנתי בזה, מתחת לנערה הראשונה זרם מעיין, מתחת לשנייה היה נמר, מתחת לשלישית בערה אש וברגליה של הרביעית טיפס לו צמח. לא הצלחתי להסתיר את מבטי הנדהם. ״כן, קשה מאוד להבחין בחלק זה של הציורים ממבט ראשון..״ המלכה הבינה ללבי.
״ אלה מסמלות כל אחת שבט מסויים בבנג׳ו, מים, אדמה, אש, אוויר״ סיניולה הצביעה על כל אחת בעת שדיברה. ״ועכשיו, בואו נראה לאיזה שבט את מתאימה.״ ״אאאאיך?״ שאלתי ״אל תקדימי את המאוחר״ ענתה לי סיניולה. ״ את צריכה לעבור ארבעה מבחנים, שיוכיחו את תכונותייך ובסופו של דבר נראה אם את מספיק טהורה ורוח הקסם תשפיע עלייך להצביע על השבט הנכון״ לא ממש הבנתי למה היא התכוונה אבל לא שאלתי כי לא רציתי להראות בורה.
הייתי בכמה מבחנים, שבהם נמדדו יכולות השירה שלי, הטיפוס, הצייד וכדומה.
בסוף כל המבחנים כבר הייתי מותשת וחזרנו לחדר השבטים, כמו שהמלכה כינתה אותו.
סיניולה לקחה שרפרף מפינת החדר, לא שמתי לב לקיומו לפני כן. היא הניחה אותו במרכז החדר מול הנערות ואמרה לי לעמוד עליו. נעמדתי והיא הושיטה לי אבקה מוזרה. ״תריחי את זה, תינשמי לרווחה, ואז תרימי את ידך למקום שבו הרוחות יובילו אותה. לפי המבחנים נבחרת לשבט כלשהו, אם את טהורה- הרוחות ישפיעו עלייך להצביע על השבט הנכון, אם לא- נטהר אותך ונחזור על המבחנים והטקס. מוכנה?״ הנהנתי והרחתי את האבקה, היה לה ריח טוב. נשמתי לרווחה והרמתי את ידי למקום שהרגשתי בו הכי בטוחה.

– המשך יבוא –