״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ עונה 2 פרק 24

עונה 2 פרק 24

•אביתר•

ברגע שאוראל התנתקה מימני היא קמה
תוך כמה שניות של שקט והיא התעלפה
מיהרתי אליה וסהר גם
הוא בדק את הדופק שלה ואת התחבושות
הדם התחיל להתפשט
״צריך לקחת אותה לחדר״,אמר לי
הרמתי אותה בזהירות והשכבתי אותה בחזרה על המיטה
סהר הרים מאט את חולצתה והוריד את התחבושת
הוא ניקה את הדם שהתפשט ושם לה תחבושת אחרת
״היא צריכה להיות תחת אשגחה..תשאר איתה״,אמר לי
״ברור..״,עניתי
ישבתי לידה וקברתי את ראשי בין ידי
אחרי שעה היא פתחה את עיניה
נתתי לה מים
״את צריכה לאכול אוראל..״,אמרתי
היא הנידה בראשה והסתכלה על התקרה
״היי..תקשיבי לי אני מבטיח לך שאני לא הנוח לרגע עד שנמצא אותו״,אמרתי לה
עיניה היו שקועות עדיין על התקרה ודימע זלגה מעיניה
ניגבתי לה אותה והיא סיבבה את ראשה
״תשכב לידי..״,אמרה בקול צרוד וחלש
הנהנתי ונשכבתי לידה
הרמתי אותה אלי בזהירות ועטפתי אותה בחיבוק חם
״אני לא יכולה לנוח רגע..מי יודע מה איתי יעשה לו״,אמרה לי
״הוא לא יעשה לו כלום,הכל יהיה בסדר אני מבטיח לך״,אמרתי לה ונישקתי את ראשה

•אליאנה•

״עוד רגע והמטוס מגיע״,איתי אמר והסתכל בצדדים
חיבקתי את דניאל
אני הבנתי שאיתי באמת ניצל אותי,כל זה היה משחק והייתי פתטית
״אני צריכה להחליף לו טיטול״,אמרתי לו הוא בקושי התייחס
הוא היה שקוע על איזה בלונדינית שיהיה לה מחשוף ענק
מיהרתי ל״שירותים״
חיפשתי תיציאה של השדה ומיהרתי לקחת מונית
איתי צריך להיות איפה שהוא צריך להיות
הזמנתי תמשטרה ועליתי לתוך המונית…

•אביתר•

אוראל נרדמה אבל לא הפסיקה לזוז
אם התזוזה שלה היא נאנחה מכאב והתחילה להזיע
היה לה סיוט
״אוראל…״,הערתי אותה
היא התנשפה ופרצה בבכי
״ששש..״,חיבקתי אותה חזק
היא העשינה את ראשה אלי כשהיא מזיעה ורועדת
כאב לה אבל היא הסתירה את זה
״רוצה אני הקרא לסהר?״,שאלתי
היא הנידה בראשה ותפסה את השמיכה בחוזקה
״אני…צריכה קצת אוויר״,אמרה וקמה
מיהרתי אליה ועזרתי לה
יצאנו מהחדר כשאני תופס לה את היד
״אוראל..״,שרון חייכה אליה,חיוך מעודד
דפיקה בדלת הקפיצה אותנו
נתי הלך לפתוח ואליאנה עמדה בפתח
ראינו את דניאל בידה ואוראל מיהרה אליו
היא חיבקה אותו חזק ובכתה
״אני מצטערת..על הכל,עצרו את איתי ואני בדרך ללכת למשטרה..״,אליאנה אמרה בקול מצטער
״תודה אליאנה״,אוראל אמרה לה והיא הנהנה
אוראל נכנסה לחדר עם דניאל בשקט וסגרה את הדלת
״אפשר עכשיו לחזור לבית?״,שרון התלוננה
״אני באמת חייבת את המיטה שלי!״,אלינור צחקה
הלכתי לחדר שבו אוראל הייתה,פתחתי את הדלת והיא ישבה על קצה המיטה
היא החזיקה את דניאל וליטפה את פניו
כשראתה אותי היא הרימה את ראשה וחייכה אלי
התיישבתי לידה ותפסתי את ידו הקטנה של דניאל
״אני אוהבת אותך..״,אמרה לי
״אני אוהב יותר!״,אמרתי ונישקתי אותה
אוראל הניחה את ראשה על כתפי ונישקתי את ראשה
״אבא!״,דניאל אמר לפתע
שנינו הסתכלנו עליו
״מה אמרת דניאל?״,אוראל שאלה אותו בהלם
הוא הסתכל עלי ורצה שאני הקח אותו
״אבא״,אמר וחיבק אותו
אוראל חייכה ודימע זלגה מעיניה
״עכשיו הבנת..אתה נהיית אבא שלו״,אוראל חייכה
הייתי די מופתע,מופתע שכל זה קורה..
הוא קרא לי אבא..