שונה.
אף אחד לא הכיר אותה.
אף אחד.
רק מהמבטים המנותקים הבינו שהיא לבד.
ושלחו בה גיצים מנוכרים שניפצו כל תקווה.
אף אחד לא הכיר אותה,
והבינו שהיא שונה.
הרבה זמן עבר מאז שעינייה המתפוררות
לא ראו קרן אור
מאז שראו אהבות ניכזבות.
אולי יש עוד תקווה להציל נשמה
כבויה אך תמימה
פורחת ושקטה,
שונה.
תגובות (1)
או… זה כול כך מתוק. אני מצטערת אם זה מה שנאלצת לחוות.
כתיבה פשוטה שכול אחד יכול להבין אבל בדרכו שלו, שאני מוצאת את זה די מיוחד.
אני שמחה שיש נימת תקווה בטקסט, שכן אפשר לגרום לגיבורה להרגיש שייכת.
תמשיכ.י לכתוב!
אליה.ן