ארץ הפלאות והאשליות.
אני חושבת שאני אליס.
תקועה בממד שונה ומשונה, שם אני דומה לכולם.
הרי אם לא הייתי מטורפת, לא הייתי נקלעת לעולם הזה בכלל.
מחפשת דרך מילוט, אך כל הדרכים מובילות לאותו המקום. אותה הנקודה.
אני זו ששולטת בנתיב שלי? האומנם? אבל איך?
הכל פה כל כך מבלבל מפתה ומזיק.
אבל אני לא אוכל לנוח. אם אנוח אמצא את עצמי ערופת ראש.
תגובות (2)
נחמד. כתיבת נונסנס שכנראה אופיינית לך באיזה שהוא מקום. נחמד, מוביל להרבה מקומות במחשבה.
לגבי צורת הכתיבה- וזו דעתי בלבד בלבד בלבד- רוב הקטע הקצר הזה עובד על רפרנסים- התייחסות לנושא ידוע ברמיזה על מנת ליצור ממד גדול יותר ומשמעות גדולה יותר לקטע. המטרה של רפרנס הוא שהבנאדם עצמו יבין מאיפה הוא בא- כמו פה למשל, אליס בארץ הפלאות. וגם בלי השורה הראשונה לדעתי הקורא היה מבין שאת הכותבת, מרגישה את עצמך בתור אליס.
אבל, כמו שאני מכירה סופרים ואת עצמי בתור כותבת, אם היה לך חשוב לאמר שאת אליס, וזה הסטייט וזה המצב שלך כרגע, עבודת הרפרנסים היא סה"כ מטאפורות למה שאת עובדת, ומכך לא צריך לחשוב על הרפרנסים, אלא מה שמקביל להם במציאות.
כך שיוצא אפשר לראות את הקטע מכמה נקודות מבט וכולן נחמדות בהחלט, יקירתי.
מצטערת, אם עשיתי אובר-אנלייזינג של הקטע הקצר והמקסים הזה.
תמשיכי לכתוב!
אליה.ן
קודם כל, תודה רבה רבה :) ומאוד חשוב לי לשמוע דעות של אנשים!