הצגה בשם אהבה-פרק 1

בס"ד
הבטתי בדלת הסגורה וחשבתי על מה שקרה כאן לפני כמה דקות ,ריחמתי קצת על הדלת ועל הזעזוע שקיבלה מן הטריקה של רועי,לא האמנתי איך רק לפני חמש דקות רועי ואני שכבנו זה לצד זה והסתכלנו אחד על השניה בעיניים מאוהבות,אבל למה פלטתי את הפליטה הזאת מולו?!למה יצאתי מטומטמת?!
הרי אני יודעת שאין לו שום דבר עם נטע ושאני סתם מכניסה לעצמי סיפורים ומחשבות למוח,אבל המחשבה שהוא בוגד בי לא מרפה ממני.
רומי קראה לי אמא מלמטה וקטעה את מחשבתי 'בואי יש אוכל', אני באה אני באה ,עיניתי במהרה כי ידעתי שאם לא אענה עכשיו היא לא תעזוב אותי.
ירדתי למטה וצלחת של ספגטי הייתה מונחת מולי, 'אמא' גערתי בה 'את יודעת שאני מנסה דיאטה חדשה,היית חייבת לבשל פסטה?!
אויש נו תפסיקי את גם כן עם השטויות שלך ,התעצבנה אמא במהירות,מה את רוצה להיות אנורקסית?! שאלה וראיתי רצינות בפניה.
'לא רוצה שום דבר!' אמרתי בעצבנות והסתכלתי שנית על הפסטה שנראתה כל כך טוב, לבסוף נכנעתי ולקחתי את המזלג וטמנתי אותו בתוך צלחת הפסטה,אמא חייכה חיוך מרוצה ושאלה,'איך היה היום בבית הספר מתוקה?' בסדר עניתי בחוסר חשק מתפללת שאני לא עושה טעות שאני אוכלת את הפסטה הזאת,לפתע נכנסה הדלת ראשון ראיתי את אבא מיד אחיו נכנסה גם אחי הקטן שון,נו איך היה שאלה אמא ישר שנכנסו,איך היה ?ענה אבא וקולו טיפה התרומם,אני אספר לך איך היה מסתבר שהן הקטן שלנו מבריז מכל השיעורים!,הסתכלתי על מבטו של שון וראיתי מבט כועס בפניו,זה נכון שון?שאלה אמא כלא מאמינה,בטח שזה נכון עכשיו זה מסביר את כל נכשלים שלו הפעם אבא צעק.
די עופר אמרה אמא בתקווה להרגיע את העיניינים,מה די? מה די?חזר אבא על עצמו ,מה את רוצה שניתן לו פרס?
טוב אולי די צעק לפתע שון ועלה במהירות לחדרו,לאן אתה חושב שאתה הולך צעק אבא מלמטה ,וחיכה כמה שניות,אך לבסוף ויתר,אני באמת לא יודע מה יהי עם הילד הזה לבסוף אמר בקול רגוע וישב על כסא לידי .
תמיד זה ככה אחרי כל שיחה בפאלפון עם איזו מורה של שון שמתקשרת לדווח שהוא לא נכנס לשיעור או לא עשה שיעורי בית ,או אחרי כל אסיפת הורים,תמיד יש את הריב הזה ,במהלך המחשבות על מה שקרה עם רועי היום ועם מה שקרה עם שון ,כנראה נרדמתי..
השעון המעורר צלצל ,כיביתי אותו והרגשתי פתאום רעב בבטני ,ונזכרתי שאתמול אכלתי רק ביס אחד מהפסטה ,ראיתי שהשעה 6:10,יופי בדיוק כמו שאני אוהבת,בימים של בית ספר אני הכי אוהבת לקום מוקדם ככה יש לי זמן להתארגן ולא לאחר לבית ספר,יצאתי מהחדר לכיוון המקלחת הבטתי במראה,ראיתי בה נעשה חיוורת מעט ,עם שיער שטני מבולגן ועיניים ירוקות בוהקות,העיניים שלי תמיד היו סימן ההיכר שלי ,הן תמיד היו הדבר הראשון שהחמיאו לי עליו,פשטתי מעלי את הבגדים של אתמול ונכנסתי להתקלח כשיצאתי לקחתי את החלוק ונכסתי לחדר שלי ,לקחתי את הפאלפון מן השידה וחשבתי על זה שלא הדלקתי אותו מאתמול,הודה אחת לדשה קראתי על צג הפאלפון,'אהובי היקר' :היי רומי זה רועי תקשיבי אחרי אתמול אני חושב שאנחנו צריכים לדבר-ניפגש בבית ספר♥!.
ליבי קפא,ומיד ניגשתי לארון החלטתי שהיום אני באה לבית ספר פ-צ-צ-ה!