להיות אני-פרק 2

"אני… מה שקרה זה… פשוט…" גמגמתי, התחלתי לרעוד כמו מטורפת, הורדתי את הראש והדמעות פשוט זלגו.
אוי לא! רק לא לבכות, בבקשה לא מול דין!
דין התקרב אליי לאט לאט וחיבק אותי חזק, יכולתי להרגיש את פעימות הלב שלו, להריח את הריח שלו, הוא עזב ואמר "נטע אנחנו מאחרים לשיעור, בהפסקה תספרי לי הכל אוקיי?" הנהנתי, הוא ניגב את הדמעות והלכנו לכיתה.
כל השיעור ישבתי ובהיתי בדין כמו מטומטמת, הרי רק אתמול הוא לא ספר אותי פתאום הוא מתעניין ודואג? מה קורה פה?
הצלצול קטע את מחשבותיי ואיתו גם שירה "יפה שלי את באה לקניון אחרי בית הספר?"
עניתי לה באדישות "נראה…"
מיהרתי להכניס את כל הדברים לתיק כדי לצאת להפסקה כשבדיוק הטלפון צלצל "הלו?"
זאת הייתה לני "היי את באה להבריז?"
"לא יודעת"
"נו אני לא טיפשה שמעתי מה שקורה במשפחה שלכם אבא שלך בא אלינו להתארח"
נלחצתי "למה?"
"כי הוא קצת דוד שלי גאונה בואי כבר החוצה אני מחכה לך בשער"
"טוב ביי" ניתקתי את הטלפון, דין ניגש אליי "היי איך את?"
התחלתי לסדר את התיק יותר מהר "אני סבבה, ממהרת"
הוא צחק "להפסקה?"
"לא, אני הולכת לפגוש חברה"
"מבריזה?" הוא נראה ממש מופתע
"כן" התעצבנתי והתחלתי ללכת
"את רוצה שאני אבוא איתך?"
"ותבריז?"
"אין לי בעיה עשיתי את זה מלא"
"טוב, תבוא אם בא לך"
יצאנו מהשער האחורי של בית הספר, טיפסנו.
"פאק" נפלט לי
דין נבהל ושאל "הכל בסדר?"
"נקרע לי הג'ינס יואו אוף"
הוא גיחך "לא נורא קרעים הכי יפה"
סוף סוף פגשנו את לני, הבת דודה שלי "היי יפה אחת מה קורה? איך את?" היא חיבקה אותי חזק ונתנה לי נשיקה "ומי זה החמוד?"
הסמקתי "זה דין, הוא מהכיתה שלי, התעקש לבוא"
דין הושיט ללני יד כדי ללחוץ אותה "נעים מאד"
לני לחצה את היד ואמרה "גם לי, אני לני, בת דודה של נטע, אתם חברים?"
ישר זרקתי "לא, אממ אנחנו סתם אממ ידידים!"
דין הסמיק וניסה להסתיר את זה "אוקיי, לני לאן הולכים?"
לני אמרה בהתלהבות "לגינה שלי ושל נטע"
התחלנו ללכת לכיוון הגינה, לני ודין לא הפסיקו לדבר ואני רק הלכתי בצד והקשבתי, עד שהטלפון צלצל "הלו?"
"תגידי נטע את נורמלית?" זאת הייתה שירה
"מה..?"
"איפה את?"
"אנחנו בגינה"
"מי זה אנחנו" שירה נשמעת מאד לא מרוצה
"אני, לני ודין"
"מה פתאום דין?"
"הוא רצה לבוא איתי מה אכפת לך?"
"טוב עזבי ביי אני נכנסת לשיעור"
ניתקתי את הטלפון והתיישבתי ליד לני, היא ודין בדיוק דיברו על איזה סוד כמוס כנראה כי כשהתיישבתי הם השתתקו פתאום.
לני הוציאה קופסת סיגריות "אתה מעשן?" היא שאלה את דין
דין ענה "כן…"
מה?! ממתי הוא מעשן? וואו! אני בקושי מכירה אותו כנראה…
"קחי רוצה?" לני הציעה לי סיגריה
"השתגעת? אני ממתי אני מעשנת?!"
"טוב יותר סיגריות לנו" היא זרקה לדין מבט וחייכה, הוא חייך חזרה.
לא! אני ממש לא אוהבת את מה שקורה פה!

קיבלתי הודעה: "את באה?" זה היה משירה
"לאן?" שלחתי לה
"מה זה לאן? לקניון, לא זוכרת שקבענו?"
"מה? לא קבענו בכלל, בואי לגינה אנחנו פה."
"לא רוצה! ביי"
"מה הבעיות שלך?"
"מה הבעיות שלי?! מצאת לעצמך חברים חדשים אז לכי תהיי איתם עזבי אותי ביי! בשניה החלפת אותי אז סלמאת"
…