ליקוי החמה הראשון פרק 3
כאילו מישהו ארגן את זה… טוב זה כבר מוזר מידי הכל נהיה מוזר מידי ככה חשבתי לעצמי בערך כל השיעור על מה סבתא שלי רצתה ממני ומה זה הקולות המשונים והצרחה למה הצלצול נהיה כל כך חזק ואני היחידה ששמה לב לזה למה הכל נהיה כל כך מוזר הצלצול העיר אותי ממחשבותיי עכשיו שיעור ספורט איך אני אוהבת את השיעור הזה אבל זה לא היה רעיון טוב לשים את הבנים והבנות באותו זמן ואזור בשיעור ספורט אתם מבינים עכשיו קיץ וכל הבנים מורידים חולצות במיוחד ליד הבנות בנסיון (והצלחה) להרשים אותם והבנות יכולות להיות עם מכנס קצר (חלק יותר מידי קצר) וגופית ספורט ככה שלשני הצדדים אין יותר מידי ריכוז אבל מי אני שיתלונן הלכתי למלתחות החלפתי בגדים וחיכיתי לסתיו כרגיל כי לוקח לה שעה להתלבש
אני: נו סתיו אנחנו נאחר לשיעור שוב
סתיו: נו עוד דקה אני רק צריכה לשים את הנעל המטומטמת הזאת
אני: בואי אני יעזור לך
סתיו: לא לא זה בסדר אני יכולה לבד
אני: אני יבוא ויעזור לך זה יקח שנייה
סתיו: לא הינה גמ-רתי
אני: טוב? אז בואי נילך
הלכנו לשיעור ספורט הסתכלתי על סתיו בפרצוף מבולבל ולרגע שמעתי את הקול שלה אומר שכמעט עליתי עליה ואם אני חושדת במשהו אבל השפתיים שלה הם לא זזו הגענו לשדה בדיוק בזמן לריצה של הבנים אני התמקדתי במישהו אחד דניאל אבל שמתי לב שגם סתיו התמקדה במישהו לא כל כך הבנתי מי זה עד שהיא הזיזה את הראש אז הבנתי אני לא מאמינה בגיא?!?! אבל זה יהרוס הכל שני החברים הכי טובים שלי ביחד אוף עכשיו צריך או למצוא מישהו רביעי לחבורה או או השריקה של המורה לספורט הפריע למחשבותיי ובלי ששמתי לב כל הבנות התחילו לרוץ רצתי אחריהם בלי לדעת כל כך מה עושים אבל ניצלתי צלצול
התחלתי להתרגל לצלצול החזק הזה טוב עכשיו הפסקה ועכשיו יש לי זמן לחשוב הלכתי למאחורי בית הספר שם יש חדר זבל הזזת את הפח הגדול וניכנסתי לחדר שלי (בית הספר הזה הוא מיסודי עד סוף החטיבה ככה שכשהייתי קטנה מצאתי את החדר הזה ומאז אני נימצאת בו כל פעם שאני עצובה או סתם צריכה מרחב יש לי עוד חדר כזה בשכונה אבל אליו נגיע אחר כך) אבל שנייה לפני שניכנסתי שמעתי קול שמעתי את השםשלי הסתובבתי וראיתי את גיא וסתיו שיט מה אני עושה אסור שהם יגלו על המחבוא הזה הזזתי את הפח מהר ורצתי רצתי הכי מהר שיכולתי עד שנתקעתי במישהו נפלתי על הרצפה ומישהו שאל אותי אם אני בסדר ישר זהיתי את הקול הזה אפילו שהכרתי אותו רק היום אני מרגישה כאילו אני מכירה אותו כל כך הרבה זמן
אני: אני בסדר תודה
דניאל: חח מזל, למה רצת כל כך מהר
אני: זה סיפור ארוך
דניאל: יש לי זמן
אני: עוד מעט יש צילצול ו
דניאל קטע אותי
דניאל: את יכולה לספר לי
אני: טוב אבל זה באמת לא עיניין כזה גדול זה לא איזה סוד ענק
דניאל: אז תספרי לייייי
אני: טוב טוב חח שב סיפרתי לו הכל אבל הכל קצת יותר מידי חוץ מהקטע עם סבתא זה סתם מוזר
דניאל: רגע יש לך חדר סודי
אני: יותר מאחד אבל אל תגלה לאף אחד
דניאל: אני יכול לראות אותו?
אני: אולי יום אחד בנתיים ני עוד צריכה לסמוך עלייך עוד קצ
דניאל: אוקיי אבל בתנאי שזה רק עוד קצת
אני: חח ממש ליצן הבצפר
דניאל: עוד לא ראית אותי עם התחפושת
אני:חחח אוקיי אוקיי ניצחת
דניאל: ישששש אני אוהב לנצח
התחלנו לקום וללכת לכיתה
אני: אל תתלהב יותר מידי זאת הפעם הראשונה והאחרונה שאתה תנצח אותי במשהו
דניאל: בטוחה בזה?
אני: כן
דניאל: טוב עוד ניראה
אני: ניראה
הגענו לכיתה בדיוק בצלצול
כל שאר היום הלך רגיל די משעמם
-נגמר בית ספר-
אני: גיא בוא כבר
גיא: בא בא
דניאל: אממ אפשר גם ללכת איתכם פשוט אין לי עם מי ללכת ו
קטעתי אותו
אני:ברור הה וגיא תכיר את דניאל דניאל גיא
גיא: אני כבר מכיר אותו
אני: מה איך
דניאל: המשפחות שלנו חברות
אני: באמת אפילו יותר טוב נו אז הולכים
ושנייה לפני שהלכנו שמעתי את סתיו צועקת
סתיו: זואיייי חכייי
אני:סתיוווו מחכההה
סתיו: אפשר לבוא אלייך פשוט שכחתי את המפתח ואין לי אף אחד בבית
אני: כן בטח בואי איתנו
סתיו: מה ברגל
אני: כן די להיות עצלנית
סתיו: כן אני העצלנית מבינינו
אז התחלנו ללכת ואז שוב פעם שמעתי את הלחישות ובכל צעד הלחישות התחזקו והתחזקו ואז הגיע הצרחה אחחח היא הייתה כל כך כואבת כל מה שאני זוכרת זה את הקול של סתיו אומרת לי להיזהר ואיזה יד תופסת אותי לאחור את הצפצפה את האוטו ואז הכל מעורפל כאילו נכנסתי לקומה אבל הגוף תפקד כאילו לא קרה כלום ואז שמעתי את הלחשושים שוב פעם ושוב פעם עד ששמתי קול מרגיע וטוב חזרתי לגוף שוב פעם שמתי לב גיא ודניאל הסתכלו אליי כאילו אני איזה שד וסתיו פשוט דיברה ודיברה שמתי לב שאנחנו לא בידיוק באותו מקום המשכתי ללכת כל הזמן הזה מה קרה עכשיו גיא עצר אותי ואמר לדניאל וסתיו להמשיך ללכת
גיא: זואי מה קרה
אני: מה לא קרה כלום
גיא: נו באמת כמעט מתת הרגע ואת התנהגת כאילו כלום לא קרה
אני: מתי זה היה
גיא: רגע מה זואי את בסדר
אני: אני כבר לא בטוחה כל כך ואז שוב פעם זה קרה שמעתי את הקול של גיא אבל השפתיים שלו לא זזו שמעתי היא מתחילה להיזכר היא מתחילה לחזור המשכנו ללכת הגעתי הביתה אכלתי והלכתי לחדר הייתי במחשב שמעתי מוזיקה ככה זה די היה כל היום בערב התקלחתי והלכתי לישון ואז היה לי חלום זוכרים את הלחשושים והצרחה אז על זה היה החלום ראיתי אנשים בגלימות ולבוש מצחיק ואז ראיתי ילדה ילדה קטנה שפתאום מתחילה לצרוח רק שהפעם החלום המשיך ראיתי….
תגובות (0)