אתה מבין?
אתה מבין
זה כבר מרגיש כמו סוף
קצוות ידי נוגעות בו
ומרגישות שזה קרב.
אני נושמת המון,
חושבת עלייך עליי
מבינה שזה הסוף,
מבינה שאני כבר לא שם.
אבל אני מנסה
בכל כוחי
לאהוב כמו פעם.
אך זה מאולץ,
וגורם רק לכאב,
וזה כל כך נמאס.
אתה מבין שהלב שלי
אהב.
זה לא היה סתם,
זה היתה אהבה!
כואב לי שתחשוב ככה,
כואב לי שתכאב.
אהבתי אותך.
חבל שזה נגמר.
תגובות (3)
האמת? זה חמוד. ואהבתי את זה, אבל זה לא שיר.
בשירים צריך להיות (מן הסתם) חרוזים, ופה לא ממש ראיתי אותם. ממליצה לשנות את הז'אנר אולי לסיפורים קצרים או משהו כזה.
עדיין. יפה מאוד, כנה מאוד, ואני מאוד מבינה אותך -,-
בשירים לא חייבים להיות חרוזים! ממש לא חייבים להיות חרוזים! בשירים של רחל המשוררת בקושי יש חרוזים. לדעתי זה שיר מקסים. רק שכל הדימויים בו קצת שחוקים מדי… זה קצת כזה קיטשי…. הכול נגמר, אני חושבת עלייך ועליי, אהבתי אותך. זה די שחוק וקטשי אבל אפשר לראות בך כישרון.
לא רק בשירים של רחל המשוררת. רוב המשוררים שלוקחים את השירה ברצינות בקושי שמים חרוזים בשירים. אין לי כוח לתת לך דוגמאות של משוררים.