החיים אחרי – פרק 8.

"שקט!" המורה ניכנסה אל הכיתה זעופת פנים,כניראה שעבר עלייה בוקר ממש נוראי.
התלמידים ישבו במקום שלהם,פותחים את ספרי הלימוד כפי שהמורה דרשה והתחילו לסכם במחברת.
גם אני כמו כל השאר התלמידים סיכמתי בשיעור,שלא כמו פעם קודמת שישנתי והמורה הוציאה אותי.
תמיד אמא שלי אמרה לי להתשתדל להצליח בלימודים כדי שיהיו לי חיים טובים.
"יש לך עיפרון?" אחת שישבה מלפניי הסתובבה אליי,היא ממש יפה,גופה רזה וחטוב,שיערה שטני ועינייה ירוקות כמו הדשא.
הושטתי לה מקלמרי עיפרון מיותר והיא מילמלה מילות תודה ופנתה אל שולחנה.
"לא לשכוח לעשות את שיעורי הבית!" המורה אמרה כשהצילצול הגואל הגיעה.
שמתי את דבריי בתיקי השחור,ובאתי לצאת מהכיתה.
"רגע,חכי" שמעתי קול מוכר וראיתי את הילדה שהבאתי לה עיפרון, "שכחת את העיפרון שלך,תודה רבה" היא חייכה והושיטה לי את העיפרון.
"איך קוראים לך?" היא שאלה כשיצאנו מהכיתה,ואני חושבת למה היא ביכלל פנתה אליי.
"אני שירן ואת?" שאלתי בחזרה, מנסה לעלות חיוך מזויף על פניי למרות היום המעייף.
"אני ליאל,נעים להכיר" היא חייכה בחזרה,אבל חיוך אמיתי.
ליאל ניראת ילדה טובה,בטח היא לא מהפריחות האלו או משהו כזה.
היא הציעה לי ללכת איתה ביחד אל הקפיטריה,כניראה שגם היא ללא חברות כמוני.
הסכמתי, למרות שהסיטואציה הייתה לי ממש מוזרה,מאז התאונה לא היו לי חברות וגם לא אהבתי את המושג הזה שניקרא 'חברה' אבל החלטתי לתת לליאל סיכוי.
"תגידי רוצה נלך אליי?" ליאל שאלה אותי כשישבנו בקפיטריה,אוכלות טוסטים.
"את ביכלל לא מכירה אותי מה את רוצה ממני?" שאלתי אותה כשנגסתי בחתיכת טוסט חמה שאימי הכינה לי.
"אז נכיר,אני רוצה שנהיה חברות".
פתחתי את עיניי בתדהמה,"חברות?" שאלתי אותה לאחר ששבעתי מהטוסט הטעים.כן חברות" היא חייכה והמשיכה לאכול,חייכתי בחזרה הפעם חיוך אמיתי.
סוף סוף יש לי חברה.
"ואז שפכתי עליו את הכוס קולה על הפרצוף שלו!" ליאל צחקה ואני התחלתי לצחוק גם מהסיפור שהיא סיפרה לי בנוגע לעומר האקס שלה,אנשים הסתכלו עלינו ברחוב כמשוגעות כשהלכנו אל ביתה.
"את מלכה" ציחקקתי שוב והיא השפילה מבט ועשתה פרצוף עצוב.
"היי זה לא אשמתך הוא סתם הפסיד אותך שהלך למישהי אחרת" ניחמתי אותה וניכנסו אל הבית.
הבית שלה היה דיי גדול,ומעוצב יפה,בית שכל אדם אחר היה חולם עליו.
"אנחנו בבית" ליאל צעקה לסלון הריק מאיש,ופלטה אנחת ייאוש,היא סיפרה לי שההורים שלה ייסדו במו ידייהם חברה יוקרתית של נעליים,כשלא היה להם שקל לקנות לחם.
תמיד הערצתי אנשים כאלו,שלא היה להם כלום בידיים והחליטו לעשות משהו עם החיים שלהם,כדי שיהיה להם יותר נוח לחיות.
ליאל לא כל כך אהבה את זה מפני שההורים שלה נעדרים מהבית בשביל העסקים,אבל היא תמיד שתקה ואמרה תודה.
"בואי נעלה לחדר שלי" ליאל אמרה כשהיא סוחבת בשתי ידייה הרזות כמה חטיפים ובקבוק שתייה קר בטעם ענבים.
ניכנסו אל החדר הענקי שלה,
ופי ניפער ממראה החדר.
בצד ימינו של החדר,הייתה סיפרייה ענקית בצבע סגול ועלייה הונחו הספרים והמחברות.
בצד השמאלי של החדר היה ארון בצבע שמנת,באמצע החדר הייתה מיטה זוגית חלומית שכל אחד היה רוצה לנוח עלייה לאחר יום מעייף.
"ענקי נכון?" היא שאלה אותי בזמן שהסתכלתי על תמונה כלשהי באמצע החדר,בתמונה הייתה ילדה שניראת עצובה המפנה את גבה אל עבר הים,מסתכלת על השקיעה.
הינהנתי בראשי לליאל וניסיתי להבין מה פשר התמונה הזאת ומדוע היא תלויה דווקא בקיר המרכזי הזה.
"יום אחד אני ועומר היינו בחוף הים,וכשהגיעה השקיעה הוא הסתכל עליי והבטיח שתמיד יאהב אותי"דימעה בוגדנית זלגה בפרצופה של ליאל,ושיערה השטני הסתיר את עינייה.
"עכשיו אני נישארתי בחוך הים,צופה בשקיעה הזאת לבד בלי עומר" היא היתייפחה והיתקרבה לחבק אותי,חיבקתי אותה חזק מבלי להפסיק.
"דיי הוא הפסיד אותך ליאל!" לחשתי אלייה וסידרתי את שיערה,התחלתי לעשות לה צמה יפה כדי ששיערה לא יסתיר יותר את פרצופה.
היא חייבת להוריד את התמונה הזאת!
"אני רוצה גלידת וניל" היא לחשה וכרנה את ראשה אל הכרית,כניראה שלא חלף הרבה זמן מאז הפרידה ממנו.
ירדתי למטה אל המטבח,פתחתי את המקרר וחיפשתי גלידה בטעם וניל.
"וניל?" שמעתי קול מוכר והיסתובבתי,הוא ישב על כיסא בר ואכל דבר מה.
השפלתי את מבטי ולא עניתי.
"כניראה שהיא עדיין עצובה" הוא משך את בגד חולצתו הכחולה והמשיך לאכול.
לקחתי את קופסת הגלידה,עם שתי כפיות ובאתי לעלות למעלה.
"שירן" אושר צעק מהמטבח,גורם לי להסתובב אליו.
"תודה שאת ככה מעודדת אותה" הוא חייך חיוך כובש ואני הסמקתי והמשכתי לעלות למעלה.
"בטח פגשת את אושר אחי ביגלל זה היתעכבת" ליאל אמרה כשהיא מכניסה אל פייה כדור גלידה,מנסה לשכח בעזרתו את כאבייה.
"כן הוא נחמד אח שלך" ציחקקתי מעט,מנסה לעודד את מצב רוחה למרות שזה היה קצת קשה.
"תישארי לישון אצלי וקחי ממני בגדים" ליאל הציבה עובדה והינהנתי אלייה בהסכמה.
"אני הלכתי למיקלחת,אם את רוצה להיתקלח יש עוד מיקלחת בקומה הראשונה" היא הושיטה לי מגבת ובגדים ללבוש,ופנתה אל חדר המיקלחת שהיה בחדרה.
ירדתי אל המיקלחת,שלפני קודם הודעתי לאימי שאני אצל חברה והיא הסכימה למזלי.
ניכנסתי אל המיקלחת,הנחתי את המגבת ואת הבגדים הנקיים,פיתאום דלת המיקלחת ניפתחה.
מזל שלא פשטתי את בגדיי.
"אני כל כך מיצטער לא ידעתי שאת פה" אושר ניכנס כדי לקחת משהו ובא לצאת."תגיד," אמרתי כשהוא הגיע אל הדלת והיסתובב אליי עם פרצוף שואל.
"למה באותו יום ברחת ממני?" שאלתי אותו בכנות,מנסה להבין למה הוא ברח סתם בלי סיבה.
"סתם הייתה לי שיחה בפלאפון" הוא אמר,התחיל להיתקרב אליי יותר ויותר.
"אני יודע שלא רצית שאלך" הוא אמר והרגשתי כבר את הנשימות שלו על פרצופי.
דחפתי אותו ופלטתי גיחוך,אני אוהבת את אליאור ולא את אושר.
"כלבה" הוא סינן מבין שיניו וטרק את הדלת,משאיר אותי כעוסה ללא מילים.