והוא אוהב, אבל אני שותקת

וזאת השמש, אבל כדור הארץ.
וזה הירח, אבל הכוכבים.
וזאת הגאות, אבל השפל.
וזה שגוי, אבל בסדר.

אז אני שוקעת בעודני צפה.
הוא מושך אותי אליו,
מושך אותי בחוטים דקים של מסתורין.

וזה נעים, אבל כואב.
וזה הורג, אבל מחיה.
וזאת טעות, אבל אמת.

אז אני חושבת, מהי אהבה?
מהי אהבה אם לא מקבץ של שוני?
שוני שמכבד את השונה.
שונה שמתחבר לשוני.

וזה הוא, אבל אני.
וזאת אני, אבל זה הוא.
והוא אוהב, אבל אני שותקת.