הבריחה / פרק 6

פרק 6
אני פוחדת שגם לי יהיה ניצוץ כזה בעיניים אז אני מסיטה מבט. אני חייבת להוציא אותה מההפנוט הזה או מה שזה לא יהיה. אני צריכה מישהו לדבר איתו. פתאום אני חושבת, כמה זמן לא דיברתי. אני מדברת לעצמי, אבל זה לא נחשב. בא לי לצעוק,  באלי לי לדבר ולדבר ולדבר אבל אני רק שותקת.
אני מחליטה שכדי להעיר את האישה אני חייבת להרביץ לה או לגרום לכך שתקבל מכה חזקה בראש… שמה שזה לא יהיה יצא ממנה והיא תחזור להיות נורמלית.
אני קוראת לה :"אישה!" והיא מסתובבת. שנייה אחר כך היא כבר שרועה על הרצפה מהוממת. כשהיא פוקחת עיניים שוב כבר אין בהן את הניצוץ המוזר. "מי את?" אני שואלת. "חנה. מי את ילדה? ומה את עושה פה?"
"אני שון.. הייתה מלחמה אצלי בעיר אז ברחתי.. ואז נחטפתי, ברחתי שוב והגעתי לכאן. מה את עושה פה?" "נשמע מעניין. אני בדיוק מחפשת משהו. לא לגילך ילדונת. את נראת צעירה, איפה ההורים שלך?" "הם ברחו לפני ולא הספיקו לומר לי לאן." "ילדה חמודה… אני מקווה שתסתדרי. בכל מקרה,  אני לא אוכל לעזור לך. יש לי הרבה על הראש עכשיו." אני מביטה לה בעיניים. היא אישה יפה, מעט מלאה, עיניה הירוקות העמוקות מביטות בי בחזרה.
לפתע היא נרתעת ומביטה הצידה. "אני לא מאמינה… איך לא קלטתי… אני לא מאמינה…" היא ממלמלת. "מה קרה ?" "את היא. את היא !" "אני מה ?" "את הילדה שתמצא את הפסל. הילדה שנמצאת בנבואה." "כבר שמעתי את זה. מה זה אומר? את יכולה בבקשה להסביר לי?"
"לפני הרבה שנים היה מלך. היו לו הרבה בנים ובנות והוא היה עשיר מאוד. למלך היה חדר גדול כמו מוזיאון שבו היו מוצבים פסלים יקרים וחשובים ולרוב מוזהבים מההסטוריה של הממלכה שלו. הוא היה אוסף אותם ומטפח אותם. יום אחד גילה המלך שפסל אחד נגנב. זה לא היה הפסל הכי יפה, או הכי יקר, אבל הוא היה הפסל הכי ישן במוזיאון והיה לו כוח מיוחד, בלעדיו השלום לא יגיע, ומלחמות לא יפסיקו להופיע. הוא היה פסל שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בממלכה. מסתבר שהוא היה שייך לעוד מלך, שקדם לו, ולמלכים רבים בדורות קודמים, ולכן לא היו מלחמות והכל היה טוב. המלך פנה אל כל עוזריו אך אף אחד לא מצא את הפסל. היה חבר אחד של המלך, שהיה נביא. הוא ניבא שאף אחד לא יצליח למצוא את הפסל במשך שנים עד שתבוא עלמה צעירה, חכמה, ירוקת עיניים ושחורת שיער ותמצא את הפסל. עם הימים המלך כבר נפטר, וקם דור חדש בממלכה. לאחד מעוזריו של המלך החדש נולדה תינוקת.  היו לה עיניים ירוקות ושיער שחור. זו את. אך כמה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמה, הרי אין את הפסל אז אין מה שיגן על הממלכה ויביא שלום, והמלכה נהרסה ונעלמה. אבא שלך ואמא שלך ברחו איתך וגידלו אותך בעיר קטנה .. עכשיו כשאת כבר עלמה צעירה, והגורל שלך הביא אותך לכאן הגיע הזמן לקיים את הנבואה ולהשיב את הפסל."