מקומי בעולם הוא איתה.
פעימות לבי התחזקו
ובעוד הרוח התנגשה בפניי ,
וריח הוורדים מילא את האוויר,
ידעתי שהרגשתי נכונה.
שבפעם הראשונה בחיי ,
אני מאוהבת.
מאוהבת בה,
החיוך שלה גרם ללבי לפעום כל כך חזק,
שבאותו רגע הפחד היחיד שלי היה שיצא מהחזה שלי.
מגעה הרגיש לי כבית,
שמצאתי את מקומי בעולם,
איתה.
אהבתי כלפיה הייתה כאש בשדה קוצים
ועייניה היו החמצן לאש אהבתי הבוערת.
הימים הלא ניתנים לספירה שהכרנו,
והימים שמחשבותיי עליה היו הדבר הטוב ביותר.
הזמנים העצובים עליי שהתרחקנו,
והזמנים האהובים עליי ביותר, כשהתקרבנו.
היו התקופות בחיי,
לפני שהכרתי אותה,
ואחרי.
ובאותו רגע לא יכולתי לעצור את רגשותיי,
והנשיקה איתה הרגישה אלוהית,
שנועדנו יחד.
מצער שהיא לא הרגישה כך,
ומגעה, חיוכה, ושפתיה,
היו רק לזיכרונות מכאיבים,
וגעגועים עזים.
תגובות (2)
זה מהמם. ואל תדאגי, זה חלק מההתבגרות. בסופו של דבר את תביני מי את ומה המיניות שלך.
אמיץ מצידך לדעתי לכתוב ולשתף את זה, אהבתי את הכתיבה שלך:)