היא והוא
היא זועקת לעזרה, אך העולם חירש,
היא בוכה, אך כולם עיוורים לדמעותיה.
היא מתחננת, אבל הוא בכל זאת מגרש,
היא רוצה לחיות, אבל הם כבר מוכנים להלוויה.
הוא רועד בזעם, לא מאמין שכך זה נגמר,
הוא רוצה להסביר, אך היא כבר לא שם.
הוא ניסה לעזור, אבל הם החליטו להמר,
והוא זה שבסוף יצא אשם.
היא מביטה בו, דמעות זעם בעיניה,
והוא נראה כל-כך אשם, ודבר לא ישנה זאת.
זה כל-כך מוזר שהיא לא יכולה לראות דרך האשליה,
הוא לא יודע מה לעשות עם שנאת.
עיניו מחפשות את מבטה, והן מלאות בכל-כך הרבה עצב,
היא מפנה אליו את גבה, מתעלמת מקיומו.
הוא לא יודע מה לעשות עכשיו, איך להתמודד עם המצב,
אך אין מה לעשות כנראה שיצטרך פשוט להמשיך עם יומו.
תגובות (2)
מדהים
וואו.. עצוב ויפה. ממש התחברתי והכתיבה מרגשת! שבוע טוב:)