אהבת מלאכים

התעוררתי בבוקר.
השעה הייתה 10:00.
אני עדיין לא מאמינה שהיום זה היום האחרון לחופש הגדול ומחר אני מתחילה ללמוד בתיכון!
פיהקתי קמתי רציתי להתלבש, אבל אז חשבתי שזה היום האחרון של החופש אז חבל לבזבז את האפשרות הזאתי שלהישאר עם הפיג'מה בזמן היום.
צחקתי לעצמי.
הלכתי לכיוון האמבטיה כדי לצחצח שיניים, בדרך פגשתי את אמא עם סל הכביסה אומרת:
"יופי שניזכרת להתעורר, צ'יפופו שלי.
מחר זה יום חשוב, את מתרגשת?"
אני:" לאאא! נו ברור… אבל יש חלק מבאס…"
אמא:" מה? מאמי רותם שלי, ביתי האהובה, יעל תיהיה איתך באותו תיכון התקבלת למגמת המוזיקה שחלמת עליה יש לך את אחד התיכונים המצליחים מה יכול להיות רע..??"
אני אומרת בטון ברור מאליו" להתעורר מוקדם!"
אני ואמא צחקנו.
נכנסתי לחדר אמבטיה ציחצחתי שיניים.
אמרתי לעצמי בלב:" חמישים ושש שניות… חמישיים ושבע… חמישים ושמונה… חמישים ותישע… שישים…!"
זהו ירקתי לכיור את המשחה ציחצוח שיניים של דקה בדיוק! (הייתי גאה בעצמי.)
שטפתי פנים, פתחתי את עייני בתדהמה והסתכלתי במראה… מה חסר לי???
אה הנה ראיתי תסרט הכחול עם הפפיון השחור שאבא קנה לי לפני שהוא…
הטלפון שלי צילצל…
מי מצלצל אליי בשעה כזאת במקום לישון ?
זאת הייתה יעלוש.
אני" היי יעלוש ! מה קורה?"
יעל" יו רותם את מאמינה?? מחר יום ראשון ללימודים וסוף סוף נלמד בתיכון!"
אני" כן! קשה להאמין"
יעל" אני מקווה שיהיו בנים חמודים…"
שתינו צחקנו.
התיישבתי על הפוף בחדר שלי.
ופתאום היה לי רעיון!
אני" יואו קפץ לי רעיון גאוני! מי גאונה? אני!"
יעל:" מה הרעיון הגאוני…?"
אני:" אני ואת היום שבשמונה בקניון חוגגות את פתיחת הלימודים!"