לא סיפור אמיתי.

אנורקסיה

16/07/2015 722 צפיות 2 תגובות
לא סיפור אמיתי.

היי את ,זאת שמביטה מול המראה,
גוף שדוף ללא תנועה.
על רצפה אני לבד יושבת ,
מתנשמת וכמעט נופלת .
רגליי זה עור ועצמות
ועוד שנייה , גם עיניי נעצמות .

מבנה גוף אף אחד לא בוחר ,
אבל מה לעשות שמי ששמן הוא אחר ?
מנסה למצוא תשובות ,
"אמא, קראו לי שמנה. מה לעשות ? "

בזמן שגופי מתקלקל
הם מביטים במבט מזלזל ,
לא מפחדים לקלל ,
ואז , עוד קילוגרם מגופי נושל.
זה נהיה כבר ממש מתסכל !

הרעב כבר לא כואב
אני כבר די רגילה .
אבל איך אפשר להישאר חזקה
כשהדמעות מהעיניים זולגות כל דקה ?


תגובות (2)

סיפור מדהים, מזדהה.

16/07/2015 14:26

יפה ועצוב…. מוכר מקרוב לצערי

16/07/2015 19:49
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך