הריעו למלך

ג'נה הייתה צעירה ויפה, חיה תחת שלטון המלוכה.
אש המרד בערה בה כל יום מחדש, גם אם לא היה לה על מה למרוד,היא תמיד מצאה סיבה.
היא הייתה גנבת, גנבה כל מה שרק יכלה, גם מהיקרים לה ביותר, היא פשוט לא יכלה להתאפק.
כל יום הציבה לעצמה מטרה קטנה שרק הלכה וגדלה בכל יום שעובר.
מחר היא תגנוב תפוח מהשוק, מחרתיים תגנוב שלושה כיכרות לחם ועוד שבוע תגנוב נשק משוטר.
יום אחד בעודה מסתובבת בכיכר שמול ארמון המלוכה, היא פגשה באנשים שמפגינים כנגד המלוכה, ודורשים להחליף את השלטון. כמובן שהיא הצטרפה.
נגמרה ההפגנה. כולם חזרו לבתיהם ורק היא נשארה עומדת מול הארמון.
לא זזה ולא אמרה מילה, היא חשבה, חשבה על איך היא תגנוב את המטרה הבאה שלה,
את כתר המלכה.
עברו חודשים של תכנונים וכעת היא מוכנה לפרוץ לארמון.
האמת שזה לא היה כלכך קשה, הרי המלכה לא חובשת את הכתר בכל שעות היום וכל מה שהיא הייתה צריכה לעשות זה לטפס על קירות הארמון ולהכנס דרך הגג.
היא עברה דרך כמעט כל חדר בארמון והופתעה מרמת השמירה הנמוכה שהמלכה הציבה,
היא כנראה זלזלה בעם שלה אם חשבה שבשלב מסוים אף אחד מהם לא ינסה לפרוץ אל הארמון. לבסוף ג'נה ניצבה מול שתי דלתות גדולות, הן היחידות שהיא עוד לא פתחה.
בסופו של דבר היא פתחה את הדלתות ומצאה את המלכה,עם הכתר על הראש ושתי שומרים ניצבים לידה, מוכנים לתקוף.
"רק רגע" אמרה המלכה.
היא התקרבה לעבר ג'נה באיטיות והשומרים עוקבים אחרי כל צעד שלה.
"ומי את חושבת שאת, שתפרצי לארמון שלי ומי יודע מה תרצי לעשות לי"
אך לג'נה שלנו אין זמן לדיבורים, היא מיד שלפה את חרבה ונעצה אותה בבטנה של המלכה לפני שהשומרים הספיקו לעשות משהו.
המלכה נפלה ארצה, ואחד השומרים החל להתקרב לעבר ג'נה כדי להרוג אותה, אך היא לוחמת מיומנת ולפני שהספיק לשלוף את חרבו היא שיספה את גרונו.
השומר השני עמד במקומו, פחד לחייו. ג'נה התכופפה, לקחה את הכתר ושמה אותו על ראשה.
"אם אתה רוצה להמשיך לחיות כדאי לך לשמור עליי יותר טוב מחבר שלך" ג'נה אמרה.
"כן מלכתי"
ג'נה הרימה את ראשה בחיוך. "לא, לא מלכתי, אני חושבת שהעם שלנו צריך קצת גיוון".
השומר ליווה את ג'נה לעבר המרפסת שהשקיפה על כיכר העיר וצלצל בפעמון שמאסף את כל אנשי העם. האנשים עמדו אל מול הארמון,סקרנים.
ואז השומר הכריז "הריעו כולם למלכינו החדש, ג'ון!"