אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד-פרק 20-21

פרק 20
אמר, מה פחות משבועיים?? חשבתי שדברים כאלה הם פחות משבוע. די נשברתי, יצאתי בריצה החוצה, הייתי צריך לבכות, קייסי וסבתה הם הדבר היחיד שנשאר לי, אני לא יודע מה אני יעשה בלעדיהן, ישבתי בחוץ, באיזה פארק, מתחת לאחד העצים, ובכיתי, בכיתי כי אני פוחד, אני משחק אותה קשוח אבל זה לא כל כך עוזר כשאתה יודע שההורים שלך העדיפו את המוות על פניך, שהאהבה הראשונה שלי, בגדה בי, וחודש אחר כך התאבדה. בגלל זה אני מפחד ממחויבות, האנשים שהיו חייבים לטפל בי לא רצו, תמיד כשאני מרגיש שהקשר נחלש אני זורק, לפני שיזרקו אותי, אפילו עם ראיין היו פעמים שחשבתי שהוא עומד לשנוא אותי ולא לדבר איתי אז הפסקתי את הקשר ביננו, אבל אז, הוא דיבר איתי וסיפרתי לו הכל, ועכשיו אני סומך עליו. ראיתי את אמ מתקרבת, היא כנראה חיפשה אותי כי היא הייתה כולה אדומה ממאמץ, "לא יכולת לכתוב לי איפה אתה? זה היה חוסך לי זמן בלמצוא אותך" אמרה מרחוק והשתתקה כששמה לב שאני בוכה, "אתה רוצה שאני אשאיר אותך לבד?" שאלה חוששת "לא" מלמלתי. היא התקרבה אליי, התיישבה לידי וחיבקה אותי.

~אמנדה~
אני לא יודעת כמה זמן ישבנו ככה, אבל רציתי שהעולם יעצור ושנישאר ככה. הוא ממש קרוב למשפחה שלו, עד כמה שסיפרו לי שהוא היה סטוציונר, לא רציני אבל עדיין, הוא מכבד אותי, ועוד הרבה. אני באמת אוהבת אותו, בשנה שעברה היו לי כמה ידידים אבל לא הייתה לי חברה הכי טובה, הרבה ניסו אבל לא הצליחו, אני כבר ידעתי איך זה יהיה, הם יהיו נחמדות אליי ואז יתחיל הקטע של השימוש בקשרים של השם משפחה או הכסף וזה מה שאני הכי שונאת, אז כל הידידים שלי היו בנים, שקיבלו מלגת כדור-סל, ולא הגיעו לבית ספר ההוא בגלל הכסף, היו פעמים שהם שאלו אותי למה אני לא מהמקובלים, אני בהחלט יכולתי אבל ממש לא רציתי. עם המחשבות האלה ישבתי לידו, ולא רציתי להפסיק.
במשך הימים הבאים דור לא יצא מהבית חולים, ניסיתי לשכנע אותו ללכת לאכול או להתקלח אבל הוא לא יצא מהחדר של קייסי, כל פעם שהגעתי הבאתי לו אוכל, מהקפיטריה של הבית חולים או מהפנימייה, הוא אח גדול טוב, מיותר לומר שלמסיבה אנחנו לא נלך, היא היום בערב, אני מקווה שהיא תתעורר לפני שיתחילו הלימודים מחר.
בערב הלכתי לדור עוד פעם, כולנו הלכנו אליו, כל פעם מישהו אחר היה איתו, עכשיו זאת אני. נכנסתי דרך הדלתות זכוכית והלכתי ישר למעלית, עולה לקומה השמינית והולכת במסדרון, גם ניק החבר שלה כבר השתחרר ונשאר ליד המיטה שלה. "היי מותק" אמרתי מהכניסה "היי" אמר וקולו היה שבור "היי ניק" בירכתי את ניק לשלום "אכלתם משהו?" שאלתי "אני כן, הוא לא" אמר ניק "דור, בוא לאכול, הבאתי לך כריך "אמרתי לו, הוא קם, נתן לי חיבוק ונשיקה על הלחי, בכל זאת ניק פה מסתכל עלינו, ולקח את הכריך "תודה" אמר ונגס בו "ניק, הבאתי גם לך אחד אתה רוצה?" שאלתי מוציאה עוד כריך מהתיק שלי "כן, תודה" אמר ולקח גם הוא, יצאתי כדי לראות עם מגי גם פה, וראיתי את ניק יוצא החוצה מהחדר לכיוון השירותים. נכנסתי חזרה לחדר, ראיתי את דור מדבר עם קייסי, הוא אמר לה שהוא אוהב אותה, ושהוא לא יודע מה הוא יעשה, ושבבקשה אל תוותר, נתן לה נשיקה במצח והתיישב חזרה, שבור. התיישבתי לידו ולחשתי לו "הכל יהיה בסדר, היא לא תוותר" כשהתרחקתי קצת הוא נישק אותי נשיקה ארוכה בפה, כל כך התגעגעתי לנשיקות שלנו, התנתקנו והוא ישר אמר "אני אוהב אותך" "אני אוהבת אותך גם" אמרתי לו חזרה, המכונות התחילו לצפצף, וראיתי שקייסי מתחילה לפקוח את העיניים שלה. העיניים של דור זהרו ושמעתי את ניק רץ לחדר, יצאתי מהר מהחדר וקראתי לאחות, היא נכנסה עם הרופא לחדר מהר, והרופא הוציא את כולנו מהחדר, עוד פעם החיכיון הזה, אני מקווה שהכל יהיה בסדר, מגי הגיעה אחרי כמה דקות וניק עדכן אותה במה שקרה, ואחרי 15 דקות יצא הרופא מהחדר שלה, יש לי דה-ז'ה-וו והוא אמר

פרק 21
"היא בסדר, היא הרגע התעוררה והכל בסדר, אני מאמין שהיא תשתחרר מבית החולים ביומיים הקרובים" "אפשר להיכנס אליה?" שאל ניק "אפשר להיכנס אליה, אבל לא הרבה, לא עכשיו לפחות" דור בכלל לא הקשיב להמשך, הוא ישר רץ לחדר שלה.

~דור~
נכנסתי לחדר שלה, היא הייתה ערה, "היי" אמרתי לה "היי" היא ענתה לי "מה קרה?" היא שאלה "הייתה תאונה, את כבר שלושה ימים פה, ניק השתחרר אתמול ולא יצא בכלל מהבית חולים" אמרתי לה, הספקתי להכיר את ניק ומסתבר שהם יוצאים כבר חודש אבל קצת לפני התאונה זה היה רשמי, הוא קצת סטוציונר אבל לפי מה שהוא מספר היא מחזיקה אותו קצר מאוד, אין על האחות הזאת, ניק כבר נכנס "אהובתי" אמר בכניסה "היי, דור הרגע סיפר לי בקצרה מה קרה" אמרה "איך את?" שאל בדיוק כשסבתא הגיעה, "סבתא" קראה קייסי "מתוקה שלי" קראה לה חזרה ונשקה לראשה, ראיתי את אמ עומדת בכניסה ומסתכלת עלינו, על כולנו, עם חיוך גדול "את נכנסת?" שאלתי "זה בסדר שאני אכנס?" ענתה בשאלה "כן, נו כנסי" אמרתי לה, כולם עדיין דיברו עם קייסי ואף אחד לא שם לב, הלכתי לאמנדה שעדיין עמדה חוששת בכניסה, נתתי לה נשיקה קצרה בפה והכנסתי אותה פנימה לחדר, "אח גדול" שאלה קייסי "כן" אמרתי "בוא רגע" אמרה והתקרבתי אליה, היא לחשה לי באוזן "למה הבאת את הזונות שלך? אתה יודע שאני שונאת אותן" באותו הרגע התחלתי לצחוק ממש חזק "אוי, אל תדאגי, זאת אמנדה, והיא ממש לא אחת מהזונות שלי" הכרתי לה את אמ ושתיהן נהיו אדומות, הן דומות בצורה מפחידה. "מה התאדמתם?" שאלתי "סליחה, הוא פשוט תמיד מגיעה עם הבנות האלה שאני כבר לא מסתכלת עליהן כדי לא להקיא" אמרה לאמ "זה בסדר, האמת היא שלא ככה חשבתי שאני יכיר את המשפחה של דור" אמרה אמ "מה לא טוב לך?" שאלתי צוחק איתה "מושלם לי, יש לך משפחה ממש טובה" אמרה וראיתי את הצער שבקול שלה, היא הייתה עושה הכל כדי לדעת מי המשפחה שלה "היי אמ, הכל בסדר" אמרתי לה כשראיתי אותה מתכנסת בתוך עצמה, היא עמדה לבכות ויצאה מהחדר, יצאתי אחריה למסדרון, וחיבקתי אותה חזק, לא היה לי אכפת שהדמעות שלה הרטיבו לי את החולצה, אלא רק שתהיה מאושרת, "הכל יהיה טוב" לחשתי לה מדי פעם "מה טוב? המשפחה שלי לא רצתה אותי, אף אחד לא רצה אותי מהמשפחה שלי, אני כל כך פגומה?" שאלה "את לא פגומה, את מדהימה, והמשפחה שלך הפסידה, והמשפחה המאמצת שלך הרוויחה, תזכרי תמיד שיש מישהו, שלא היה חייב לטפל בך, שרצה לטפל בך, ההורים המאמצים שלך" אמרתי לה, מעודד אותה "טוב, אני בינתיים אלך לשטוף פנים ותלך לקייסי, היא צריכה אותך" אמרה "איך אני חולה עלייך" אמרתי לה, נתתי לה נשיקה בראש וחזרתי לחדר של קייסי, תפסתי אותה ואת ניק באמצע נשיקה "לא מולי" אמרתי להם והם התנתקו, "אוקיי, קייסי, חוק מספר אחד, את יכולה שיהיה לך חבר אבל אני לא רואה שום פוצי מוצי, תעשי את זה כשאני לא בבית, חוק שני, אם הוא פוגע בך, גם אם זה הכי קצת, את מתקשרת אליי והוא לא יחיה יותר, וחוק שלישי, בלי את יודעת מה עד שאת בת 18" אמרתי לה, אם הבן אדם הזה פוגע בה אני לא יודע מה לעשות, היא מלאך ולא מגיע לה להיות ככה, אחרי ההסבר שלי ראיתי את אמ בכניסה לחדר של קייסי, עוד פעם "למה אתה כזה קשוח?" שאלה אותי "כזה אני" "אוקיי, ניק פשוט אל תפגע בה, המלצה שלי" אמרה "ניק בוא שנייה החוצה" אמרתי לו ויצאנו "אתה אוהב אותה?" שאלתי דוגרי, אין לי כוח לשיחה ארוכה "כן, אני לא רוצה לפגוע בה אף פעם בחיים שלי" אמר "אוקיי, קייסי היא שבירה, אל תשחק איתה" אמרתי לו. נכנסנו חזרה וראיתי את קייסי ואמ צוחקות, "על מה אתן מדברות?" התעניינתי "עלייך" ענתה לי קייסי "דברים טובים אני מקווה" אמרתי בקריצה "רק טובים" אמרה אמ. "טוב, בואי, אולי נספיק למסיבה" אמרתי לאמ "טוב, ביי קייסי אמרה בחיוך והלכנו למכונית "איך את הגעת?" שאלתי אותה "באוטובוס" ענתה לי בקצרה ונכנסה למכונית, הנסיעה עברה ממש בכיף, אמ שמה כל מיני שירים ושרנו שנינו בכוונה עם זיופים, ככה הכי כיף לשיר. הגענו לפנימייה והחלטנו שמסיבה זה לא עכשיו, סימסתי לראיין שאמ, תישן איתי היום ושישן אצל ריילי, הלכנו שנינו להחליף בגדים וקבענו להיפגש בבריכה לשחייה לילית.

~אמנדה~
כשחזרנו היינו במצה רוח ממש טוב, לא רציתי ללכת למסיבה, אני אוהבת מסיבות אבל אני מפחד מכל השיכורים ומכל מה שיכול לקרות, העדפתי לצאת לשחייה לילית ושכנעתי את דור לבוא איתי ולעשות כיף. הלכתי להחליף בגדים וחיכיתי שדור יבוא לאסוף אותי, הדלקתי את הטלוויזיה והיה אלכס חולה אהבה, מתה על הסרט הזה! הסרט כבר התחיל אבל הוא עדיין היה די בהתחלה, זה כל כך מצחיק, אחרי כמה זמן שמעתי מהחלון "גורו גורו" (למי שלא יודע זה קטע מהסרט, קישור לקטע ברציתי להוסיף) כל כך נבהלתי, ואז כשקלטתי מי זה התחלתי לצחוק "הבהלת אותי" צחקתי "מה לעשות? את שמה טלוויזיה בקול כל כך חזק" אמר צוחק "טוב, גורו גורו אתה בא?" שאלתי אותו ויצאנו, הגענו לבריכה, הורדתי לבגד ים, "רוצה לקפוץ?" שאל "יאללה" אמרתי ובאתי לקפוץ איתו, "לא ככה" אמר בוחן אותי "אז איך?" שאלתי "ככה" אמר והרים אותי כמו כלה וקפץ למים "לא יכולת להזהיר?" שאלתי אותו "כן אבל אז זה היה פחות מצחיק" התחכם "תחרות שחייה?" שאלתי, "יאללה" "אוקי 3..2.." ובשתיים כבר זינקתי, דור שם לב והתחיל לשחות קצת אחרי, זה היה קרוב ומי ניצח