ילדה תמימה בכוכבים

היית לי כנפיים, הייתי לך שורשים.
היינו ביחד, היינו חרשים.

הלכנו לכל מיני רופאים, חשבת שהם מאוד משונים.
תמיד חייכת והמשכת לצחוק, גם כשלא הכל היה מתוק.
בגלל שהיו תשובות שליליות, נשארו ממך רק אשליות.
ההודעה הגיעה, אמרו לי "תשב", כעת מסתכל על תמונתך וחושב.

אמרו שאת מתה, זהו הסוף.
אין לך שורשים, ולי אין מעוף.
שנינו לבד מול כל העולם,
עכשיו לבדי, נכמר, נעלם.

היית לי כנפיים, הייתי לך שורשים.
היינו ביחד היינו חרשים.
עכשיו מול האבן ששם שמך חקוק,
מופיעים זיכרונות, אחרונים של חיבוק.