תמיד היה אותך- פרק 12

פרק 12- אלף שלוש מאות וחמש
ישבתי בסלון עם כוס מלאה בשוקו קר.
לגמתי מהמשקה הממותק והתענגתי על כל רגע.
אהבתי את הרגעים הקטנים האלה שנותנים תכלית לחיים שלי.
הייעוד שלי זה לשתות שוקו בזמן שני צופה באקדמיה לריקוד.
אניצריכה לפתח בזה קריירה.
נעה ירדה מהחדר של נטע, מקפצצת בקלילות במדרגות.
"היי, אני יכולה לשאול ממך גומיה?" היא שאלה ואספה את שיערה בידה.
הורדתי את הגומי השחור מידי וזרקתי אותו עליו.
"תודה." היא אמרה בחיוך ואספה את שיערה.
"זה כאילו קטע קבוע? את ונטע?" שאלתי אותה.
כבר שבועיים שהיא נמצאת אצלנו בבית.
"מבקרת" את נטע.
"אנחנו מנצלים אחד את השני בשביל טובות הנאה. לשנינו כיף ואין סצנות קנאה ואגו, אז למה לא?" היא אמרה וחטפה מהשולחן את בקבוק השוקו.
"אולי כדאי לי גם למצוא יזיז." הרהרתי בקול רם.
"לא, לא כדאי לך." צץ נטע חצי ערום במעלה המדרגות.
"מה אתה משחק לי אותה עכשיו אח מגונן, אם לך מותר למה לי לא?" שאלתי אותו בהתגרות.
"כי את בת, זה שונה." הוא אמר וחטף את הבקבוק מידה של נעה.
אני ונעה דפקנו לו מבט.
"מה?" הוא שאל בתמימות.
נעה שילבה את ידיה.
"את לא אחותי! זה לא אותו הדבר!" התגונן נטע.
"כן, אני הולכת." נעה אמרה ופנתה אל הדלת.
נטע טפח על ישבנה בתשובה ופנה אל המטבח.
"אתם זוג מגעילים." מלמלתי בשקט.
"היי, היא חברה שלך." אמר לי נטע.
"היא לא חברה שלי!" צעקתי עליו.
"למה לא?" הוא שאל ולגם מהבקבוק.
"אמרתי לך, אני לא רוצה חברות חדשות." הסברתי שוב.
"אני לא מבין את זה." הוא אמר ועלה במדרגות.
"טוב אני גם לא מבינה אותך." אמרתי.
"מה זאת אומרת?" הוא חזר על עקבותיו.
"אתה ונעה משחקים אותה קלילים ובלי מחויבות, אבל זה ברור שבעוד כמה זמן אחד מכם יתאהב. ככה זה תמיד נגמר." אמרתי.
"איזה חכמת חיים מי ישמע." הוא זלזל בדבריי.
"מדבר הג'נטלמן עם האלף קשרים רציניים במאגר." הקנטתי אותו.
"מה שתגידי."
הוא יודע שאני צודקת, אני תמיד צודקת.
***
"מה קרה לאח שלך?" שאלה אותי נעה.
היינו במלתחות של הבנות.
"אני היחידה שמקבלת פה תחושה של דז'ה וו?" שאלתי בציניות.
"מצחיקה." היא אמרה ועשתה פרצוף.
"אבל אני רצינית פתאום הוא רוצה לדעת עליי דברים ו… לדבר איתי." היא אמרה בסלידה.
"וזה רע כי?…" שאלית אותה ודחפתי את בגדיי ללוקר.
"כי אנחנו לא נמצאים בזוגיות! לקשר שלנו יש חוקים לא נאמרים, והם מאוד ברורים!" היא אמרה.
"אם הם לא נאמרים, איך הוא יכול לדעת אותם?" שאלתי אותה.
"דה??? הוא אמור לנחש!" היא אמרה בקול רם.
צחקתי ואספתי את שיערי.
"יש! אחת נפלה!" היא אמרה בתנועת ניצחון.
"חחחח מה?" גיחחתי על התנהגותה.
"חומה אחת נפלה, רק עוד אלף שלוש מאות וחמש נישארו." היא אמרה במצב רוח מרומם ויצאה מהמלתחות.
כן, בהצלחה עם זה.