just a little bit of your heart

"קומי כבר את מאחרת"שמעתי צרחה, שפשפתי את עיניי ורואה את השמש ואת הציפוריים. אני משפילה את ראשי ונאנחת עוד יום של סבל תמידי.

××××

"תלמידים יקרים תכירו את התלמיד החדש בכיתה שלכם,תכירו את הארי, תכיר אלה הם יא'5 לך לשבת שם ליד רובי" שמעתי את המורה אומרת.

גילגלתי את עיני.הסתכלתי לכיוונו,יותר נכון בהיתי בו היו לו עיניים ירוקות,אמיתיות כאלה וגם זוג גומות על אזור השפתיים.

תמיד אהבתי אנשים שיש להם גומות אבל לי לא היה.

כנראה שהוא שם לב לזה והוא חייך וגיחך.

ניסיתי ללמוד הממוצע שלי בסמסטר הקודם היה גרוע הייתי חייבת ללמוד יותר אבל הוא לא נתן לי,כל דקה הוא דיבר איתי או שיחק בטלפון שלו עד שלבסוף המורה צרחה עליי ולא עליו.

מלמלתי קללות ויצאתי מהכיתה בכעס .

בהפסקה לבשתי את הסוודר הארוך שלי.לא היה לי קר רק הייתי צריכה יותר נכון ,חייבת להסתיר את הצלקות מהחתכים שנשארו לי משנה שעברה.

יצאתי במהירות המכיתה,כל גופי רעד ושיניי ציקצקו.

"רובי,רובי חכי שנייה." שמעתי קול מוכר.

"ללוות אותך?" הוא שואל והנהנתי.

התחלנו לדבר וכשהוא קלט שקר לי הוא שאל"לאב לא קר לך?"

"ממש לא." שיקרתי.

הוא הוריד את הג'קט העור השחור שלו והלביש אותו עליי " לפחות אל תשקרי לי אם את לא רוצה תג'קט." הוא מגחח ואני מהנהנת.

ככה עברו כמה דקות כשאני והארי דיברנו,כשהגענו לכניסה נופפתי לו לשלום והוא החזיר בנשיקה בלחי לא יכולתי שלא להסמיק.
לאחר שבועיים:

"הו הינה הזונה של בית הספר" הארי אמר בזלזול ובעט בי.

יבבה של כאב יצאה מפיי כשבאותו הזמן גופי לא הפסיק לרעוד.

"אני לא זונה!!!! בחיים לא שכבתי עם מישהו" צעקתי עליו מעצבים.

"אהה אז את בתולה הא?!" הוא אמר.

"גם אתה" ניסיתי להחזיר.

"לא להרבה זמן" הוא חייך חיוך מרושע .

הוא המשיך להכות אותי,זה היה לא סתם כאב,זה היה כאב גם בנפש וגם בגוף ולמה בנפש?

כי אני מאוהבת בדפוק הזה.