אני ואתה פרק 1
ופתאום מישהו אחז לי ביד הסתובבתי להסתכל זה היה שון שון הוא הידיד הכי טוב שלי הכרתי אותו בגיל 10 שעברתי מבוסטן ללוס אנגלס הוא גבוה עניים חומות שיער שטני והא מכיר י=אותי יותר מידי וגם אני אותו שון: היי ילדונת מה קורה? אני: בסדר ומה אתך? שון: אצלי בסדר מה יש לך עם הפרצוף הזה? אני: אני עוזבת שון: את הביטולים שלך סוף סוף אני: שתוק מטומטם אני עוזבת את הארץ שון: מה זאת אומרת? שון עצר והסתכל עלי אני: ההורים רוצים לחזור לישראל שון: את עובדת עלי אני: אני רצינית יש לי שבוע להיות כאן שון השתתק
מתוך מבט של שון:
אני לא מאמין שזה קורה לי הסתכלתי על קלואי אפילו לא התוודיתי בפניה והיא עוזבת אני: אמרת שיש לך שבוע קלואי: כן אני: אז ננצל אותו קלואי: איך בדיוק? אני: אני אעשה כול מה שתירצי וגם אני אעשה לך תימים האלה הכי כפיים קלואי: באמת? מבטיח אני: כן מבטיח קלואי: אז תסחב אותי לבית ספר כואבות לי הרגליים אני: מה? את כבדה קלואי: הבטחתה אני: לא קלואי עלתה עלי וסחבתי אותו הגענו לבית ספר קלואי ירדה מימני בלה: קלואי בואי לכאן קלואי: תודה על שסחבתה אותי ואני מחכה למשהו כיף היא אמרה והלכה הלכתי לכיתה התיישבתי ליד חבר שלי אח של קלואי דניאל דניאל: יש לי משהוא להגיד לך אני: אני יודע את זה דניאל: מה איך אני: קלואי אמרה לי דניאל: כולן הזמן היא ראשונה אומרת רציתי להגיד לחבר שלי אני: מה אתה מקנא דניאל: לא מה יש לך אז איך אתה מרגיש לגביי זה אני: אני אתגעגע אליה אפילו לא אמרתי לה תרגשות שלי כלפיה דניאל: היינה עוד הפעם אתה מדבר עליי אני שואל אותך לגביי אתה לא תתגעגע אלי? דניאל התקרב עלי דחפתי תפנים שלו לאחור אני: אולי ואל תיתרב אלי ככה בסוף יחשבו שאנחנו יוצאים דניאל: מה הבעיה עם זה נהיה צלצול והתחיל השיעור קלואי נכנסה לכיתה היא התיישבה אני מתיישב מאחור בשורה השלישית והיא בשורה השנייה ליושבת בשולחן ליפני האחרון הסתכלתי עלייה כול השיעור ואז היא הסתובבה ואני העפתי המבט שלי פאק היא קלטה אותי
תגובות (2)
סיפור מעניין ,רק הערה אחת לדעתי בהמשך הפרקים אל תכתבי שון: ומה שהוא אומר אלה שון אמר "מה שהוא אומר". יותר מעניין ומושך לקרוא את הסיפור שהוא כתוב בצורה הזו אבל זו רק דעתי(:
תודה על העצה