החלום

אין כמו החלום, היא ראתה אותו עוד מולה כשהיא פותחת את הדלת, שערו הכהה מפוזר כרגיל על מצחו, חולצה צמודה לחזהו וג׳ינס ארוך מעתר את רגליו הארוכות, נעליי סניקרס צמודות לכפות רגליו מגביהות אותו מעט למרות שיש לו גובה מושלם, חיוך מתוק נמתח על שפתיו, והוא רוכן לעברה ועוטף את יידיו סביבה.
היא מופתעת שהיא רואה אותו שם, היא מופתעת שהוא מתקרב אליה בכלל.
היא עוטפת את זרועתייה סביבו שוב נמצאת בחיבוק החם והמוכר בין זרועתיו.

מרגישה את האהבה והחום ממנו, אבל כשהוא משחרר, משחרר אותה ללכת.
היא מרגישה איך היא מאבדת אותו.

את חום גופו, האהבה שלו, אותו…

או שבעצם היא כבר איבדה אותו?

***
פוקחת את עייניה מחפשת אחריו, מוצאת את עצמה שוכבת במיטה או יותר נכון יושבת, נשיפה ארוכה יוצאת משפתיה והיא מיואשת, מבימה שהסיטואציה היא סתם עוד חלום געגוע.

חלום געגוע אליו.