לדעת הכל

החיים זה דבר מצחיק
לא משנה כמה אתה יודע
אתה אף פעם לא תדע הכל
לא משנה כמה אתה רואה
אתה אף פעם לא תראה הכל
לא משנה כמה חווית
אתה אף פעם לא תחווה הכל

זה לא נורא? לחיות בידיעה שאף פעם לא תוכל לעשות הכל? לחיות בידיעה שתמיד יש עוד חלק מהפאזל שפשוט הלך לאיבוד ולעולם לא תראה את הכל
אותי זה מצחיק
כי הרי, אנחנו פה חיים את החיים מסיבה מסוימת כל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו לא פה סתם אני בטוחה
באנו לפה כדי לשנות משהו, אולי חלק פה כדי לשנות את העולם וחלק פה רק לשנות משהו קטן
אבל כל שינוי זה משנה משהו, לפחות למישהו מסוים בסופו של דבר.
מה אני אמורה לשנות? מה אני אמורה לעשות? מבינים זה חלק מהעניין שאני פשוט לא יודעת.
ואם אני לעולם לא אדע? אם אני לא אגשים את מה שאני אמורה?
לא משנה כמה אני אדע אני לעולם לא אדע הכל
כמובן שיש לזה סיבה.
הרי, איזה סיבה יש לי לחיות אם אני יודעת הכל?
זה מאבד את כל הכיף שנשאר בחיים.
אפילו שאני נורא סקרנית לדעת הכל אני לעולם לא ירצה לדעת הכל.
אני מרחמת על מי שיודע הכל מהכל
זה נראה לי פשוט
חסר טעם