אהבה

אולי יגיע היום שבו אבין מה היא אהבה,
שבו אבין מהי הכאב והשמחה שהיא מביאה.
אהבה,אהבה הדדית שכזו,אהבה כמו שלכולם נראה שיש.
בינתיים אני אנסה להבין מהצד.
מה זה הכאב הזה שהבן זוג "זורק" אותך,מה היא הקנאה שאת רואה אותו עם מישהי אחרת,ומהי השמחה הזאת שאתם מגיעים לחודשיים יחד.
בינתיים,בינתיים רק אסתכל אנסה להתקרב בלי להיראות יותר מדי,את זה אני יודעת היטב.
להיות ההיא שבאמצע שרואה הכל יודעת הכל אבל לא נכוות רק מסתכלת.
כמו בחורה שהולכת לחנות חיות ומביטה בהם מתנהלים, מחייכת מתקרבת נראית מעוניינת אבל לא קונה לא מושיטה ללטף רק מסתכלת לא מסתכנת.
אבל יש דבר קצת כואב ב"בנתיים" הזה,משהו שלוחץ עמוק בחזה ומותיר לעתים דמעות.
יש משהו שרוצה יותר.
רוצה לצאת החוצה ולהכיר קצת יותר מהי אהבה ממש לגעת בה וללטף אפילו לפעמים להישרף רצון כזה לבכות אחרי שהוא עזב,ולנקות את החפצים שהוא הותיר בחדר שלך.
לפעמים גם יש רצון לכאב.
אבל כאשר מישהו מגיע אני פתאום נאספת כולי משהו בפנים דוחף אותי להירתע ואני נותנת למבט שלי,למבט הדוקרני הזה לדחות את הכל. את האנשים שרוצים להתקרב.
וכך,כך בינתיים אני נשארת בידיעה שאולי יגיע היום שבו אדע מה היא אהבה.
אהבה,אהבה הדדית שכזו,אהבה כמו שלכולם נראה שיש.