סיפור ארוך- פתיחה
אין מספיק מילים בעולם כדי שאני אצליח לספר את הסיפור הזה בצורה המדוייקת שלו. עם כל הרגשות והתחושות. אז אולי זה יהיה מספיק קרוב לפחות.
הסיפור שלנו מתחיל במקום קטן, כמעט כפרי, בגן חובה אחד, שלמען האמת היה הגן היחיד.. אבל מי אמר שחייבים להתחיל מההתחלה?
לא. אני לא אתחיל מהסוף. שונאת כשמתחילים מהסוף. אני מתחילה מההתחלה. אז ככה:
ידעתי שאני אוהבת את אור ישר מהפעם הראשונה. מהפעם הראשונה שראיתי את העיניים הירוקות והשיער הבלונדיני, ידעתי שזה זה. אבל הוא לא ידע. גם אני לא ידעתי, לא באמת ידעתי מהי אהבה, רק ידעתי שהוא הילד שהכי כיף לשחק איתו בגן, ושהכי כיף לשבת לידו במפגש, והוא זה שאני אוהבת לשבת לידו ולצייר. כבר מאז, מגיל 5 ידעתי שיש בנינו קשר, ולא של סתם.
תגובות (0)